שוב נופל עובד במהלך תיקון גג, ושוב נתבע הקיבוץ - כ"נתבע פוטנציאלי", בהיותו המחזיק בקרקע וגם מזמין העבודה - לשלם פיצויים לעובד שנפגע, ושוב מתברר כי כאשר הקיבוץ נערך ופועל נכון במהלך ההתקשרות עם "קבלן מבצע", מוצא בית המשפט כי הקיבוץ אינו אחראי לנזק.

עוד על תאונות עבודה בקיבוצים:
כברי: עובד נפצע במפעל הקיבוץ, מי אחראי?
שמיעתו ניזוקה בעבודה, וחבר הקיבוץ הוכר כנכה
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

במהלך ביצוע עבודות תיקון בגג של נגרייה השייכת לקיבוץ ברור חיל, נפל העובד-התובע לאחר שדרך על לוח פלסטיק שקוף המחדיר אור לנגרייה. באמצעות עו"ד הרצל יצחק הוא תובע, בבית משפט השלום בירושלים, את נזקיו ממעסיקו הקבלן, ומהקיבוץ עצמו.

"תקנות הבטיחות באגודה", העוסקות בעבודה על גגות שבירים או תלולים, קובעות בין היתר, במפורש, כי לא יעבוד או יועסק אדם בעבודה אלא אם כן ננקטו אמצעים שימנעו נפילתו, "בהתחשב במבנה הגג ובשבירותו". כן קובעות התקנות חובת שימוש ב"לוח דריכה או זחילה מתאים".

השופטת עירית כהן, מוצאת כי המעסיק-הנתבע (שיוצג על ידי עו"ד גדעון פנר) לא סיפק לתובע לוחות דריכה, כפי שחייב היה לעשות. בהפרת הוראות "תקנות הבטיחות על גגות", אומרת השופטת, התרשל המעסיק כלפי התובע.

התובע מבקש להטיל אחריות על קיבוץ ברור-חיל, בטענה כי הקיבוץ אחראי לנזקים שנגרמו לו, בכך שהתרשל בבחירת הקבלן ובכך שמדובר בקבלן שאינו "קבלן רשום".

ברור-חיל והמבטח שלו ("ביטוח חקלאי"), באמצעות עורכי הדין אליעזר גדות ושחר נוביק, מבקשים לדחות את התביעה. לטענתם, שכר הקיבוץ את שירותיו של קבלן שהציג עצמו כקבלן עצמאי מיומן לביצוע עבודות אלה,
על יסוד היכרות קודמת והמלצת שמאי.

השופטת עירית כהן מוצאת כי הקבלן-הנתבע עוסק בתחום השיפוצים משנת 1986, ואין מקום להטיל על ברור-חיל אחריות בשל הבחירה בקבלן כמבצע העבודה.

כך גם אין בעובדה שהקבלן אינו "קבלן רשום", כדי להטיל על הקיבוץ אחריות בשל כך שבחר בו לבצע את העבודה. "העיקרון הוא כי המעסיק אינו אחראי לעוולה של קבלן עצמאי הנעשית תוך כדי ביצוע העבודה שהוטלה עליו על ידי המעסיק", מסבירה השופטת.

הקיבוץ לא התרשל בבחירת הקבלן, לא אשרר את המעשה שגרם לתאונה ולא היה אחראי לקיים את הוראות תקנות הבטיחות על גגות. משכך, דוחה השופטת את התביעה נגד הקיבוץ, ומחייבת את הקבלן לשלם לעובד-התובע פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו.