"עמדת רשם האגודות השיתופיות היא כי הצבעה על שינוי אורחות חיים הנה גורלית. החלטה שכזו, משמעותה שינוי נורמות היסוד של יחסי הקיבוץ עם חבריו ובינם לבין עצמם.

עוד על הליך השינוי בקיבוצים:
סערה בנירים: איזה רוב דרוש לשינוי בקיבוץ?
הזורע: אחרי תהליך ארוך, אושר השינוי בקיבוץ
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

"שינוי כזה מקביל לשינוי חוקי יסוד, ומצדיק דרישה לרוב מיוחס וקשיח כפי שנקבע בשעתו, בהסכמת חברי הקיבוץ, על-אף שההוראות בתקנות האגודות השיתופיות - דורשות רוב קטן יותר. לכן יש לכבד את רצונם של חברי הקיבוץ שבא לידי ביטוי בתקנון, במסגרתו הטילו על עצמם מגבלות חמורות יותר מדרישות המינימום הקיימות בתקנות".

כך כותבת עו"ד מיכל שלם מפרקליטות מחוז ירושלים, בתשובה לערעור שהגיש קיבוץ עין חרוד מאוחד, באמצעות עו"ד עומר כהן ("שלמה כהן ושות'"), נגד רשם האגודות השיתופיות.

כזכור, הגיש הקיבוץ לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ערעור מאוד לא שגרתי, על סירובו של הרשם לרשום תיקון לתקנון הקיבוץ, שמביא לידי ביטוי את השינוי באורחות החיים בעין־חרוד מאוחד, המתקיים בפועל משנת 2009.

בהצבעה על שינוי התקנון, סיפר הקיבוץ, תמכו בשינוי 81.7% מבין הקולות הכשרים מקרב המצביעים, אך בחישוב התוצאה מבין כלל חברי הקיבוץ התברר כי לא הושג הרוב הדרוש לפי סעיף 118 לתקנון הקיבוץ (דהיינו 75% מבין החברים), שכן השתתפו בהצבעה רק 71% מהם, ולכן, "התיקון לא עבר" באסיפה.

ישנם קשיים אובייקטיבים הנוגעים להחלתו של סעיף 118 לתקנון, המחייב רוב של 75%, הסביר הקיבוץ, והדגים למשל ש-15 מבין החברים הם סיעודיים, שאינם יכולים להשתתף בהצבעות האסיפה.

פרקליט הקיבוץ, עו"ד עומר כהן, הציג בערעור עמדה משפטית לפיה קיימת התנגשות בין תקנות האגודות השיתופיות לבין סעיף 118 הקבוע בתקנון הקיבוץ, ולכן הוא מציע פרשנות, לפיה חישוב הרוב הדרוש יכול להיעשות רק מבין המצביעים באסיפה או בקלפי. משכך, הוראה הקובעת "רוב" המחושב מכלל החברים - אינה חוקית, ויש לבטל את סעיף 118.

כ-150 קיבוצים, שהחליטו לשנות את סיווגם לקיבוץ מתחדש, מוסיפה הפרקליטות בתשובתה, הצליחו להעביר את ההחלטה ברוב הדרוש לפי תקנונם, ועלה בידיהם להגיע להסכמות הנדרשות עם קבוצות האוכלוסייה השונות והמיוחדות מבין חברי הקיבוץ.

רשם האגודות השיתופיות אינו מקבל את הטענה לפיה הוראה בתקנון, הדורשת רוב מיוחס הגבוה מזה הקבוע ב"תקנות האגודות", מציבה בפני הקיבוץ רף גבוה שלא ניתן לעבור אותו. תקנון הקיבוץ אינו רק חוזה בין האגודה לחבריה אלא גם המסמך החוקתי המכונן שלה, טוענת הפרקליטות, ולכן "יש לתת משנה תוקף להסכמה של הצדדים, לפיה כל תיקון תקנון, ובמיוחד שינוי באורחות החיים - ייעשו תוך הסכמה רחבה".

בדיון שהתקיים שומעת השופטת נאוה בן אור את טענות הצדדים ואת עו"ד כהן, שמסביר כי הגיעה העת,
לאחר שחלפה למעלה משנה, שהרשם יחליט בעניין. עו"ד יואב דור, שייצג בדיון את רשם האגודות, שומע את הדברים ואת "הערות בית המשפט" ומודיע כי החלטת הרשם בבקשת התיקון של הקיבוץ תינתן בתוך שלושה חודשים. משכך, מסכים הקיבוץ למחוק את הערעור.

פרקליט הקיבוץ, עו"ד עומר כהן, אומר ל"משפט חברים" כי אין לשכוח שההחלטה המהותית של הקיבוץ בדבר שינוי אורחות החיים התקבלה כבר לפני חמש שנים, וזהו מצב שונה מ"המצב הרגיל", אליו התייחסה הפרקליטות בתשובה, לפיו קיבוץ מבקש לתקן את תקנונו ערב השינוי וכתנאי לשינוי.

במקום שתימצא דרך שתחלץ את "התקיעות" הטכנית הנובעת מ"דרישת הרוב" בשינוי התקנון, במקרה המיוחד הזה - מעלה הפרקליטות טענות פטרנליסטיות, לדעתו, שלטעמו אין להן מקום.