חבר שאל: בקיבוץ שלנו מתנהל לאטו תהליך שינוי הכולל גם את שיוך הדירות. בין השאר הוחלט שמנקודת זמן מסוימת - הגם שהדירות טרם שויכו בפועל, החברים הם אלה שצריכים לממן מכספם את תחזוקת הבית שעדיין שייך לקיבוץ.

עוד על הליך שיוך הדירות בקיבוצים:
שיוך דירות: ייבחן מסלול ייחודי לקיבוצים
מחלוקת: שיוך שונה בין קיבוצי המרכז והפריפריה?
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

חברים בגיל תשעים, המתגוררים בבתים ישנים, מוצאים עצמם צריכים לתקן פיצוץ בצינור בקיר, גגות ומרזבים. מדוע עלינו החובה לתקן כשהדירות לא שלנו? האם לא צריך להתייחס אלינו בדומה ל"שוכרי דירה", כשעל המשכיר החובה לתקן את התיקונים בדירה?

ויש תשובה: כדרכנו, נתייחס לשאלה העקרונית שמאחורי השאלה המסוימת, מה גם שאין מונחות לפנינו ההחלטות הפרטניות בקיבוצו של השואל.

נכסים שמוסר הקיבוץ לחבר, ובית המגורים בכלל זה - נועדו לשימושו של החבר, כשהם נותרים, עד להחלטות אחרות ושינוי מתאים של התקנון, בבעלות הקיבוץ. החברים אינם "שוכרים" את בתיהם מהקיבוץ, וזה אינו "משכיר" להם אותם.

קיבוצים רבים מצויים ב"תקופת ביניים". זו התקופה שתחילתה ב"יום הקובע" (עת התקבלה ההחלטה על השיוך), וסיומה במועד שיוך הדירות בדרך זו או אחרת.

יש קיבוצים לא-מעטים ש"מייצרים", בתקופת הביניים, לצורך שאלות הנוגעות לתחזוקת תשתיות ומבנים,
מערכת יחסים לפיה הקיבוץ אחראי עד הקיר החיצוני, והחבר אחראי לכל הקורה בתוך הדירה. ה"הפרש" במקרים אלה בין "החדש" ו"הישן", בין בתי הצעירים לדירות הוותיקים - כפי שמתאר השואל - מתומחר ומטופל באותם הסדרי התחשבנות כספיים וטבלאות איזון שעליהם מחליטים החברים בעת מהלך השיוך.

לטעמו של עו"ד הראל טיקטין, המייצג לא-אחת חברי קיבוצים אל מול "הממסד", התשובה לשאלה פשוטה וחד-משמעית. כל עוד הזכויות בדירות המגורים לא מועברות במלואן לחברים, אין הקיבוץ יכול להתנער מהאחריות לתחזוקתן, במיוחד כאשר בתקופת ביניים זו אין החברים יכולים להשכיר את הדירות, לסחור בהן או להורות על מסירת החזקה בהן ליורש או לצד שלישי אחר.

משעה שמשלים הקיבוץ את ההליך המהותי - כי אז מלוא זכויות החזקה והשימוש בדירה צריכות לעבור אל החבר, וממועד זה הוא יהיה האחראי לתיקונים גם בדירה עצמה.