אדם שעבד כשכיר בקיבוץ שעלבים ביקש מגזבר הקיבוץ - וזה הסכים - להפקיד בכספת הקיבוץ מעטפה, ובה מזומנים, 72 אלף ש"ח, כך הוא טוען. הכספת, שהיתה במשרדי הקיבוץ, נפרצה ותכולתה נגנבה. האם הקיבוץ אחראי?

עוד סיפורי גניבות מקיבוצים:
גלעד: ביקש לבדוק גניבה, ונתבע על לשון הרע
כפר מסריק: גנב קלנועית מחבר בן 90 - ונעצר
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

באמצעות עו"ד נטלי ביטון דורש התובע מהקיבוץ ומגזבר הקיבוץ, באופן אישי, את הסכום שנגנב. לפי סיפורו, היו בידיו מזומנים כתוצאה ממכירת רכב, ועד לרכישת רכב חדש ביקש לשמור אותם בכספת הקיבוץ.

לדבריו, אמר לו הגזבר שהכספים שבכספת מבוטחים וכי עליו לספור את הכסף ולתעד את הסכום המצוי במעטפה. כפי שקורה בדרך כלל בצירופי המקרים שמגיעים לבית המשפט, אירעה באותה עת פריצה במשרדי הקיבוץ. הפורצים נטרלו את מערכת האזעקה ופרצו את הכספת, לאחר שעמלו רבות על כך. הם גנבו את תכולתה, וגם לקחו את המעטפה שהניח בה התובע.

חברת הביטוח הסכימה לשלם 10% מהמזומנים של הקיבוץ שהיו מופקדים בכספת, ובכלל זה גם 10% מסך הכסף של התובע. התובע סירב לקבל את הסכום (7,200 ש"ח), ותבע מהנתבעים (קיבוץ שעלבים והגזבר) את מלוא הסכום. שעלבים, טוען התובע, התרשל בשמירה על הכספת, והגזבר הטעה אותו כשאמר לו שהכסף בטוח ו"מבוטח".



באמצעות עו"ד ניר ברודשטיין טוענים הנתבעים שמעולם לא אמרו לתובע שהכספים שבכספת מבוטחים, ומוסיפים ואומרים כי הקיבוץ הוא "שומר חינם", ואינו אחראי לגניבה.

השופט זכריה ימיני, מבית משפט השלום ברמלה, מקבל את עמדת שעלבים ומסביר שלפי "חוק השומרים",
מי ששומר נכס "שאין לו בשמירתו טובת הנאה לעצמו, הוא שומר חינם". הקיבוץ לא קיבל כל שכר עבור הפקדת הכסף בכספת, אומר השופט, וגם לא היה יכול להפיק טובת הנאה מהכספים הללו.

משכך, ברור שלא היה "שומר שכר". השופט מוצא כי היתה זו כספת כבדה, במשקל טון, שהגנה עליה מערכת אזעקה שחוברה בחיבור קווי. בנוסף, היו שומרים שהסתובבו ברחבי הקיבוץ בשעות הלילה. חברת הביטוח שביטחה את שעלבים אישרה את סוג הכספת ואת מיגונה באמצעות מערכת אזעקה. בנסיבות אלה, סבור השופט שלא היתה רשלנות של הקיבוץ בשמירה על הכספת.

משלא הוכיח התובע ששעלבים התרשל בשמירה על כספו, דוחה השופט את תביעתו ומחייב את התובע (שסירב קודם לכן להצעת חברת הביטוח לקבל 7,200 ש"ח) לשלם לקיבוץ שכר טרחה בסך 7,500 ש"ח.