קיבוץ מגדל עוז השכיר קרקע לאדם, לצורך משתלה. בשנת 2010 הסכים הקיבוץ עם אותו אדם כי זה יפנה את השטח עד תום שנת 2012, ולא יאוחר ממועד זה - אך השוכר, טוען הקיבוץ, הזדרז להשכיר חלק מהשטח לאחר - שנכנה אותו כאן "השני"; וחלק אחר מהשטח לשניים אחרים, שנכנה אותם "השלישי" ו"הרביעי".

עוד על שנת השמיטה בקיבוצים:
הקיבוץ הדתי: "שנת שמיטה אינה רק בחקלאות"
איך נערכים הקיבוצים הדתיים לשנת השמיטה
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

הקיבוץ, מתוך רצון טוב, ערך הסכם עם השני, לפיו זה יקח על עצמו את כל התחייבויותיו של הראשון, תוך הסכמה כי יישאר בשטח עד לתום שנת 2012. גם לגבי השלישי והרביעי הסכים הקיבוץ כי יישארו עד לסוף שנת 2012.

הרוח הטובה והרצון הטוב שגילה הקיבוץ כלפי אותם "שוכרים חדשים" לא הועילו. הם לא פינו את השטח בתום שנת 2012, וגם לא לאחר ארכה נוספת.

בינואר 2014 מגיש הקיבוץ, בבית משפט השלום בירושלים, באמצעות עו"ד עמנואל ויזר,
תביעה לפינוי המושכר בהתאם לסדר הדין המיוחד והמהיר שנקבע לסוג זה של תביעות.

עתה מתגוננים כולם לפי הסדר שברשימה. הראשון אומר שאינו עוד בתמונה. השני מספר שבורר דתי צריך להכריע בעניין לפי דין תורה, ולא בית משפט. השלישי אומר שקיבל התחייבות מהראשון להיות בנכס עד 2018, והרביעי בכלל אינו בשטח.

השופטת אנה שניידר מוצאת כי הקיבוץ נתן לשוכר הראשון להבין כי תינתן לו אפשרות להשתמש בשטח, לרבות הרשאה לשני, לשלישי ולרביעי, עד תחילת שנת השמיטה.

משכך, היא פוסקת שכל הנתבעים יפנו את השטח ויחזירו אותו לקיבוץ כשהוא פנוי מכל אדם ומכל חפץ. בדרך לפינוי הם גם ישלמו לקיבוץ הוצאות משפט בסך 8,000 ש"ח.