דוגמה יפה ליישוב מחלוקת בין חבר לקיבוצו, באמצעות בורר, מגיעה מקיבוץ יגור.

עוד על הליך הבוררות בקיבוצים:
גבע: מדוע לא אושר פסק בוררות נגד הקיבוץ
אילון: לא תיפסל בוררות בין הקיבוץ להרחבה
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

המעניין הוא שהצדדים לא רק הסכימו על זהותו של פרקליט שישמש בורר יחיד ביניהם, ולא רק קיימו את ההליך בלי מעורבות פרקליטים-מייצגים, אלא גם הסמיכו את הבורר לפסוק במחלוקת "על דרך הפשרה" - מעין הליך הדומה להסמכה שיכולים הצדדים לתת לשופט בבית המשפט, לפסוק בסכסוך שביניהם מבלי שיידרש להכריע ממש לגופה של המחלוקת, או מבלי שיהיה חייב לתת בכורה ל"שיקולי הדין" על "שיקולים ראויים אחרים".

קיבוץ יגור ואחד מחבריו ביקשו מהבורר עו"ד גלעד לוי כי יישב "במהירות וביעילות" את המחלוקת ביניהם, "ובעיקר בדרך של השכנת שלום ביניהם". השאלה שבמחלוקת היתה אם זכאי החבר לקבל "דירת קבע יד שנייה בקיבוץ", בה זכה ב"מכרז דירות" שערך הקיבוץ.

זה כשנתיים לאחר שנישא החבר לזוגתו, מבקשים השניים להקים משפחה ולחיות בקיבוץ. הוא חבר, בעל ותק מעל 14 שנים. היא מבקשת להתקבל כחברה, ולעת בירור המחלוקת היתה בחודשי הריונה האחרונים. בני הזוג שרויים במצוקת דיור (חדר שינה אחד, וסלון).

אין מדובר בזכייה בדירה חדשה, מדגיש החבר, אלא בדירה ששטחה 74 מ"ר בלבד, בקומה שנייה, בבניין בן שלושים שנים, בעוד מרבית הזכאים לדיור (שלא ניגשו למכרז), הוא מתאר, ממתינים לדירות קבע חדשות בקומת קרקע בשטח של 110 מ"ר (הניתנות להרחבה עד 160 מ"ר). זכייה בדירה כזו, משמעותה גם ויתור על הזכות לדירה בבנייה חדשה בהמשך.

אם כך, היכן הקושי? המחלוקת נעוצה ב"החלטות עבר" של הקיבוץ, לפיהן סטודנטים אינם יכולים להתקבל למועמדות. לכן עדיין מנועה בת הזוג (סטודנטית לרפואה, לפני התמחות) מלהיות מועמדת, על-אף רצונה בכך. גם החבר לומד לתואר שני, בנוסף על עיסוקו כעורך דין.

לפי החלטות אלה, חבר שנשוי למי שאינו חבר מנוע מזכאות לדירת קבע בקיבוץ; אך הגם שכל הנתונים הללו היו ידועים, לא נמנע מהחבר שלפנינו להשתתף במכרז, לזכות בו, לקבל הודעה בטלפון כי זכה, וכל זאת ללא כל ערעור מצד מאן דהוא בתקופה שקבועה לכך בנוהלי הקיבוץ.

משנמצא כי היתה כאן טעות, לכאורה, לפי נוהלי הקיבוץ, "נדלקה הנורה האדומה". החבר קיבל מסרון כי "נפלה טעות", ביצוע המכרז נעצר, והמחלוקת הגיעה לבוררות.

הקיבוץ אמר כי יש להקפיד על קיום הנהלים וההחלטות הפנימיים, וביקש לדחות כל טענה בדבר אפליה אפשרית של החבר. הוא הסביר שייתכן כי היתה תקלה בקיום המכרז, שאולי נבעה מחוסר ניסיון או מאי-הקפדה.

הבורר מוצא כי ככל שמקורן של אותן "החלטות עבר" נבע מהרצון להרתיע מפני התופעה,
לפיה נמנעו במכוון בני זוג של חברים מלהתקבל למועמדות לחברות משיקולים שונים של התא המשפחתי - אין חולק כי לא זה המצב כאן.

לדעת הבורר, גלעד לוי, נוצר כאן אבסורד מסוים: אשתו של החבר אינה יכולה להתקבל למועמדות גם אם תרצה, שכן היא סטודנטית. לו היה החבר רווק, יכול היה להשתתף במכרז ולזכות, ללא כל טענה מצד הקיבוץ.

התוצאה הנוכחית, מתאר הבורר, פוגעת "פגיעה בלתי-סבירה בחבר, ולמעשה גם בקיבוץ, שיכול 'לאבד' משפחת חברים עתידית". הבורר גם מוצא שהיו מקרים בהם אפשר הקיבוץ, לכאורה, לחרוג מהכללים שקבעו אותן "החלטות עבר".

משלא נמנע מהחבר להשתתף במכרז, ואף לא הוגש ערעור על זכייתו, אין למנוע ממנו את הזכייה - פוסק הבורר, ומורה להקצות לחבר באופן מיידי (קודם ללידה הקרובה, לה הם ממתינים בכל יום...) את הדירה שתשמש אותו כדירת הקבע שלו.

הבורר מוסיף ופוסק כי אשתו של החבר תגיש בקשה למועמדות במועד המוקדם הניתן, לפי החלטות הקיבוץ. אם לא תעשה כן - תבוטל הקצאת הדירה, והיא תושב לקיבוץ. עוד ממליץ הבורר לקיבוץ יגור לבחון מחדש את החלטותיו ותקנוניו, כדי למנוע מצבים אבסורדיים כאלה.