מה יעשה קיבוץ המבקש לתבוע חבר, או חבר-לשעבר, כדי שיעביר לקיבוץ כספים וזכויות (פנסיה, שכר, קופות גמל ועוד), שהתקבלו בידיו או הצבורים על שמו, ואשר היה עליו להעבירם לקיבוץ אך לא עשה זאת?

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
כפר מנחם: ה"כללית" לא תפצה את אחות הקיבוץ
חוב לקיבוץ - למי משלמים?
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

התשובה המתבקשת היא - שיגיש תביעה! אך מה יעשה הקיבוץ שאינו יודע את סכום התביעה, באשר אין בידיו מידע ונתונים על אודות הכספים והזכויות הללו? האם ניתן לחייב חבר להעביר מידע ומסמכים עוד קודם שהוגשה תביעה, כאמור?

רק לאחרונה ראינו "תביעה לגילוי חשבונות" שהגיש קיבוץ רמת-רחל נגד אחד מחבריו, בה הוא דורש ממנו לתת לקיבוץ דין וחשבון על כלל הכנסותיו מעבודות החוץ. תביעה זו טרם התבררה, והכרעת בית המשפט בה עודנה רחוקה.

בין לבין, מגיע לדיון תיק משפטי משנת 2011, בו מבקש קיבוץ עין חרוד איחוד מבית משפט השלום בעפולה להוציא צו זמני כנגד חבר-לשעבר (שעזב את הקיבוץ ביוני 2007), שיחייב אותו לגלות ולמסור לעיונו של הקיבוץ מסמכים הנוגעים לזכויות וכספים שהיו בידיו קודם למועד עזיבתו את הקיבוץ.

עין-חרוד איחוד, באמצעות עו"ד דורית ניסנבאום, טוען כי החבר-לשעבר, שבמהלך שנות חברותו בקיבוץ עבד מחוצה לו, מסרב באופן עקבי להיענות לבקשת הקיבוץ להעביר מידע על אודות הזכויות והכספים הצבורים על שמו בגין תקופת עבודתו מחוץ לקיבוץ, ובכלל זה כספי פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות.

לפי התקנון וההחלטות, מוסיף עין-חרוד איחוד, חייבים כלל חברי הקיבוץ להעמיד לטובת הקיבוץ את כל הכנסותיהם. על חבר-קיבוץ "עובד חוץ", היוצא לעבודה מחוץ לקיבוץ, להעביר לקיבוץ את כל הכנסתו השוטפת וכל סכום שהוא מקבל ממעבידו או מצד שלישי הקשור לעבודתו או לסיומה. עין-חרוד איחוד מסביר כי רק לאחר שיקבל את המידע יוכל להחליט אם יש מקום לנקוט הליך משפטי נגד אותו חבר-לשעבר, אם לאו.

החבר-לשעבר, באמצעות עו"ד יוחאי בטשא, מתנגד לבקשה. לטענתו, הבקשה שהגיש הקיבוץ כסעד זמני (לפני שהוגשה תביעה כספית או אחרת נגדו), אינה אלא בקשה לגילוי מסמכים המוגשת במסווה של בקשה לסעד זמני, ואין זו הדרך הדיונית הנכונה. עוד טוען החבר-לשעבר, כי כל האסמכתות והנתונים הנוגעים להכנסותיו השונות והדרושים לצורך ההתחשבנות בין הצדדים, מצויים בידי הקיבוץ.

השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד דוחה את בקשת הקיבוץ ואומרת שבעל דין אינו זכאי לקבל לידיו מסמכים בטרם הגיש תביעה. לאחר שבעל דין מגיש תביעה, מסבירה השופטת, הוא יכול לעתור ולבקש צו המורה לבעל דין אחר לגלות ולמסור לעיונו מסמכים הנוגעים לתביעה.

אין לבעל דין זכות לבקש צו לגילוי מסמכים מיריב פוטנציאלי לפני שהוא מגיש תביעה נגדו,
כדי שיוכל לשקול ולהחליט אם המידע שיקבל מצדיק הגשת תביעה נגד אותו יריב. בית המשפט המוציא צו לגילוי מסמכים רלוונטיים לסכסוך, עושה זאת רק לאחר שהוא יודע מהו הסכסוך ומהן העובדות הרלוונטיות השנויות במחלוקת. כך ניתן לעשות רק לאחר שמוגשת תביעה עיקרית לגבי הסכסוך שבין הצדדים.

הקיבוץ, מציעה השופטת, יכול היה להגיש תביעה כספית בסכום המבוסס על הערכה גסה לגבי הכנסותיו של החבר-לשעבר, כאשר שמורה לו האפשרות לעתור לתיקון הסכום הכספי של התביעה, לאחר שיתקיים הליך גילוי מסמכים בין הצדדים.

רצונו של הקיבוץ לדעת את תוצאות הבקשה לגילוי מסמכים, לפני שיחליט כיצד לכלכל את צעדיו ואם להגיש תביעה - אינו מקובל, מוסיפה השופטת, והיא דוחה את בקשת עין-חרוד איחוד ומחייבת אותו לשלם לחבר-לשעבר 4,000 ש"ח, הוצאות משפט.