שוב ושוב, "הכתובת הראשונה" לכל תאונה ולכל תביעת נזק בשטח הקיבוץ - היא תמיד הקיבוץ, בין אם מדובר בעובד של הקיבוץ ובין אם בעובד של קבלן מבחוץ.

כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

רק לאחר מכן, לעת הדיון המשפטי, כשכל צד מטיל את האחריות על האחר, מתחילים לברר ולבדוק אם התרשל הקיבוץ, אם היתה לו "תרומה" לבטיחות הלקויה שגרמה לתאונה, או שמא מוטלת האחריות במלואה על הנפגע או על מעסיקו.

עובד של חברה לעבודות חשמל עלה על עמוד חשמל בחצר קיבוץ עין חרוד איחוד, כדי לנקות את המבודדים שעליו. משהתקרב לכבל החשמל קיבל מכת חשמל, איבד את הכרתו ונותר ישוב על העמוד כשראשו וידיו שמוטים כלפי מטה, כשהוא מוחזק ונתמך על ידי כבל האבטחה שאליו היה מחובר מאחור.

מי אחראי? האם הקיבוץ, שהוא המחזיק ובעל השליטה בחצר הקיבוץ וגם בעמוד החשמל, ושהזמין את העבודה מקבלן עבודות החשמל ואף תיאם את ניתוק קווי החשמל מהרשת, או שמא זו אחריותו של הקבלן, או אולי רק של העובד-החשמלאי? החשמלאי תובע בבית המשפט המחוזי בחיפה, באמצעות עו"ד ישי בן דוד, את נזקיו מהקיבוץ ומקבלן העבודות שהיה המעסיק שלו.

קבלן העבודות, באמצעות משרד עורכי הדין "נשיץ, ברנדס ושות'", מספר כי הם פעלו לפי הוראותיו המפורשות של הקיבוץ, באמצעות החשמלאי הראשי של הקיבוץ, שהיה במקום בעת האירוע והורה על ביצוע העבודה בדרך של ניתוקי חשמל הדרגתיים כדי לא להשאיר את כל הקיבוץ ללא חשמל. מכאן, הם טוענים שהתאונה אירעה בגין צורת העבודה שהכתיב הקיבוץ.

הקיבוץ ו"ביטוח חקלאי", באמצעות משרד עורכי הדין "הוד-סוקול ושות'", מבקשים לדחות את התביעה נגדם. הם אומרים שהתובע עבד בניגוד להוראות ברורות שניתנו לו על ידי מעבידו, ופעל בסביבת חשמל "חי" מבלי לדאוג לניתוק זרם החשמל תחילה.

השופט עודד גרשון אינו מקבל את הסבריו של התובע ומוצא כי עולה באופן ברור שהתובע ידע כי בחלקו העליון של העמוד קיים מתח גבוה. האם הקיבוץ, כמזמין העבודה, או המעביד, נהגו נכון בנסיבות העניין? - שואל השופט, ומשיב בחיוב.

במבחן הראיות עולה כי המעביד נקט אמצעים סבירים ביותר כדי למנוע את הסכנות הכרוכות בעבודה.
גם הקיבוץ, באמצעות החשמלאי הראשי שלו, נהג בסבירות ולפי שיטת עבודה מקובלת ומותרת: ניתוק הדרגתי של מתח החשמל.

השופט מוצא כי התובע הוא האחראי הבלעדי ונושא באשם תורם מכריע לקרות התאונה. הוכח כי התובע הפר הוראה ברורה של המעביד, שהזהירו שלא לעלות לחלקו העליון של העמוד.

כל אלה, אומר השופט, שומטים את הבסיס תחת טענת הרשלנות. הוא דוחה את התביעה נגד הקיבוץ והקבלן (מעבידו של התובע), ופוסק כי 20 אלף ש"ח - הוצאות המשפט - ישלם התובע לקיבוץ, וסכום זהה גם לקבלן.