מחלוקת התגלעה בין קיבוץ נווה אור לבין בני זוג שעומדים לבנות בו את ביתם ואשר הצטרפו אליו לאחר שחתמו על הסכם קבלה לחברות.

כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet
הקיבוץ דורש כי בני הזוג ("התובעים") ישלמו את תשלומי הקהילה במלואם, כיתר חברי הקיבוץ, כתנאי לחתימתו על מסמך שיאפשר להם ליטול משכנתה לצורך בניית הבית.

דרישת הקיבוץ לגבי תשלומי הקהילה, כמו עצם השאלה אם רשאי הקיבוץ להתנות את חתימתו על המסמך בהסדרת תשלומי הקהילה על ידי התובעים - הם חלק עיקרי מיריעת המחלוקת, מתארת השופטת אילונה אריאלי, מבית משפט השלום בטבריה, שעל שולחנה הונחה התביעה בה עותרים בני הזוג, באמצעות עו"ד גיורא עפגין, לחייב את הקיבוץ לחתום על מסמך שיאפשר להם להמיר הלוואה שנטלו מן הבנק במשכנתה שלטענתם תהא זולה יותר.

קיבוץ נווה־אור, באמצעות "שלמה כהן, משרד עורכי דין", מעלה "טענות סף": הראשונה - כי אין לבית משפט השלום "סמכות עניינית" לדון בתביעה מסוג זה; והשנייה - כי יש להעביר את התביעה להליכי בוררות, לנוכח קיומו של מנגנון בוררות בהסכם ההצטרפות של בני הזוג לקיבוץ, כמו גם בתקנון הקיבוץ.

סמכותו של בית משפט השלום בנוגע לתביעות אזרחיות, מסבירה השופטת, היא לדון בעניינים שבהם סכום התביעה, או שווי הנושא, אינו עולה על 2.5 מיליון ש"ח. התובעים אמנם לא פירטו מהו "שווייה הכספי של התובענה",
אך מאחר שטענתם היא שהמשכנתה שבכוונתם ליטול מן הבנק מסתכמת ב-500 אלף ש"ח, הרי שממילא שווי נושא התביעה נמוך מסכום זה, ונמצא בסמכות בית המשפט. לפיכך דוחה השופטת את טענת נווה-אור לגבי היעדר הסמכות של בית המשפט.

באשר לבקשת הקיבוץ להעביר את התביעה לגישור או לבוררות, אומרת השופטת כי אכן קיים בהסכם ובתקנון מנגנון ליישוב מחלוקות, שתחילתו בגישור והמשכו בדרך של בוררות. סעיף זה חל, לפי לשונו, "ביחס לסכסוכים אישיים שבין המבקשים לבין הקיבוץ, ולא יחול ביחס לסכסוכים אשר יש בהם כדי להשפיע על כלל חברי הקיבוץ או תושביו".

המחלוקת, מוצאת השופטת, נובעת מחברותם של התובעים בקיבוץ, וקשורה אליה. מדובר בסכסוך אישי בין התובעים והקיבוץ, וגם בסכסוך אישי הנובע מיישום החלטת האסיפה בעניינם של התובעים (שכן האסיפה החליטה לדחות את ערעורם בקשר לכך).

משכך, פוסקת השופטת כי מקומו של סכסוך זה להתברר בהליך גישור או בוררות, כפי שנקבע בהסכמים ובתקנון הקיבוץ, וקובעת שעל הצדדים לפעול לפי מנגנון הבוררות. היא מחייבת את התובעים לשלם לנווה-אור 2,000 ש"ח בעד הוצאותיו המשפטיות, ומוחקת את התביעה.