"כשם שמעביד שמתחיל להעסיק עובד, ולאחר זמן קצר מפטר אותו, אינו אמור להיחשב בהכרח כמי שנהג בחוסר תום לב - כך גם מעביד שמסכם עם עובד על כך שיחסי העבודה ביניהם יתחילו במועד עתידי כלשהו, אינו אמור להיחשב בהכרח כמי שניהל מו"מ בחוסר תום לב אם החליט, עוד לפני תחילת תקופת העבודה המוסכמת, שלא להעסיק את העובד".

כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

כך אומר השופט חיים ארמון מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, בתביעה לפיצויים בסך 440 אלף ש"ח שהגישה התובעת נגד קיבוץ תל יוסף, בטענה שזה סיכם על קבלתה לעבודה אצלו, אך חזר בו לפני תחילת העסקתה.

באמצעות עו"ד לואי זרייק טוענת התובעת, מנהלת חשבונות במקצועה, כי התקבלה לעבודה בתל-יוסף ומשכך הודיעה על התפטרותה מעבודתה אצל מעסיקה הקודם (בקיבוץ אחר). טרם תחילת העבודה הודיע תל-יוסף לתובעת שאינו מעוניין עוד להעסיקה. התובעת מיהרה לחזור בה מהתפטרותה בעבודתה הקודמת, בקיבוץ האחר, והמשיכה לעבוד אצלו, עד לפיטוריה משם, חודשים מספר מאוחר יותר.

באמצעות עו"ד נעמי אשחר ("שלמה כהן ושות'"), טוען הקיבוץ שאינו חייב לשלם לתובעת מאומה, באשר לא נגרם לה כל נזק. לדבריו, אין כל קשר בין העובדה שההתקשרות ביניהם לא מומשה לבין פיטוריה המאוחרים של התובעת ממקום העבודה הקודם שלה, אליו חזרה.

9,000 ש"ח (וגם רכב צמוד) היה שכרה של התובעת, שלפי דבריה ריכזה את מחלקת הנהלת החשבונות בקיבוץ האחר. מהלכים לארגון מחדש של מערכת הנהלת החשבונות בקיבוץ ההוא, ורצון לחיפוש מקום עבודה פחות מרוחק מביתה - הוליכו את התובעת לחיפוש משרה אחרת, אותה מצאה בתל-יוסף.

מידע חדש
צוות האיתור בתל-יוסף קיים תהליך איתור שכלל פנייה למשרד השמה, ריאיון עם שלוש מועמדות לתפקיד (ובהן התובעת), פנייה למקום העבודה הקודם שלה בקיבוץ האחר - עד שהגיע למסקנה שזו המועמדת המתאימה ביותר לתפקיד מנהלת החשבונות הראשית. בהמשך סוכמו תנאי העבודה ונקבע שמשכורתה החודשית תהיה 10,500 ש"ח, לצד רכב צמוד, ועוד.

משהושגה ההסכמה, הודיעה התובעת למקום העבודה שלה כי היא מתפטרת מהעבודה ונתנה הודעה מוקדמת של חודש ימים.

בין לבין, נוצר קשר בין תל-יוסף לבין משרד רואי חשבון הפועל עם קיבוצים רבים, ותל-יוסף בכלל זה, אשר לו היכרות עם עבודתה של התובעת (בקיבוץ האחר, בו הועסקה). אחת ממנהלות המשרד טענה שלנוכח היכרותה עם עבודתה של התובעת, התובעת "אינה מספיק מקצועית בשביל תל-יוסף", ולכן הוצע שלא להעסיקה. צוות האיתור החליט לאמץ עצה זו והודיע לתובעת כי כתוצאה ממידע חדש הוחלט שלא להעסיקה, חרף הסיכום הקודם עמה.

התובעת מיהרה אל מנהלת מחלקת משאבי אנוש בקיבוץ הקודם וביקשה לחזור בה מהתפטרותה. בקשתה נענתה, שכן טרם נמצא לה מחליף, ולנוכח עזיבה של עובדת אחרת, היה הקיבוץ מוטרד לגבי המשך תפקודה של מחלקת הנהלת החשבונות.

בהמשך, לאחר חודשים מספר, כתוצאה מיישום שינויים ארגוניים-מקצועיים, ניתנה לתובעת הודעת פיטורין. לאחר פיטוריה אלה היא נותרה ללא עבודה במשך תקופה בת 11 חודשים. במשרה החדשה היו התנאים פחותים: שכרה עמד על 7,200 ש"ח בלבד, ללא מכונית צמודה.

כדי להכריע בתביעת הפיצויים, מבקש בית הדין לעבודה ללמוד אם נפל פגם בהתנהגות תל-יוסף כלפי התובעת.



מועד כריתת החוזה
השופט מדגיש כי בעובדה כשלעצמה שכבר נכרת חוזה עבודה, אין כדי ללמד שאי-מימושו היה כרוך בפגמים בהתנהגות הקיבוץ. לדבריו, ישנם מקרים בהם ניתן לקבוע שעניינים שהתרחשו בין מועד כריתת חוזה העבודה לבין המועד שבו התעתדה העבודה להתחיל - מצדיקים את החלטת המעביד המיועד שלא להעסיק את העובד שהיה אמור לעבוד אצלו.

אמנם מעביד שמפטר עובד לאחר שכבר החל לעבוד אצלו, והיה בידו להתרשם מעבודתו - אפשר שניתן לומר שהוא נוהג באופן תקין יותר מאשר מעביד שמודיע לעובד מיועד שהוא כלל לא יתחיל לעבוד. "אך מנגד, ניתן גם לומר שאם המעביד יודע, עוד טרם תחילת תקופת העבודה, שאינו מעוניין להעסיק את העובד המיועד - עדיף שיודיע על כך לעובד המיועד בהקדם, כדי להקטין את נזקי העובד כתוצאה מכך".

קביעה אחרת, מוסיף השופט, עלולה להביא לכך שמעבידים מיועדים יסתירו את כוונותיהם האמיתיות, יתחילו להעסיק עובדים אף שהם כבר יודעים שאין ברצונם להעסיקם, ויפטרו אותם לאחר תקופה קצרה של עבודה, בתואנה שהעובדים לא הוכיחו את עצמם בעבודה. הכל תלוי, לדברי השופט, בשאלת הסיבה האמיתית להחלטה שלא להעסיק את העובד, ובשאלת תום הלב של הצדדים.

השופט מוצא כי התנהגות תל-יוסף לא היתה תקינה. הוא אמנם נהג כשורה בכך שראיין את התובעת, וטרם החלטתו אם לקבלה לעבודה בירר לגביה אצל הקיבוץ האחר בו הועסקה באותה עת, וכמו כן רשאי היה לייחס לעמדה של אותה מנהלת ממשרד רואי החשבון משק