ברצוני לשאול שאלה במדור המשפטי המלמד והמעניין. האם בקיבוץ המתנהל באמצעות ועד ממונה (מרצון), מותר לפרסם - במסגרת פרסום הפרוטוקולים של ישיבות הוועד בעלון המקומי - שמות ופרטים אישיים של חברי קיבוץ שעניינם נדון בישיבת הנהלה, ללא קבלת אישורם לכך וללא ידיעתם על דבר הפרסום? יש לציין כי תפוצת העלון כוללת נמענים רבים שאינם חברי הקיבוץ או האגודה השיתופית.

כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

המדור משיב: הזכות לדרוש לעיין בפרוטוקולים של רשויות הקיבוץ, ושל ועד ההנהלה בכלל זה, כמו בכל אגודה שיתופית אחרת, מוקנית (מכוח "תקנות האגודות השיתופיות - רשויות האגודה") לכל חבר אגודה.

הדין אינו מחייב את פרסום הפרוטוקולים, אלא מתיר את העיון בהם לחברי האגודה, אך גם אינו מונע פרסום יזום, באמצעות העלון המקומי, למשל, היכול להגיע לעיונם של מי שאינם חברי האגודה. לעניין זה, אין הדבר משנה אם מדובר בוועד הנהלה נבחר או בוועד ממונה.

יחד עם זאת, אומרת עו"ד ענבל זוסמן ("חגי שבתאי, שפירא, עורכי דין") כי במדינת ישראל מוגנת צנעת חייו של הפרט הן מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והן באופן מיוחד, באמצעות חוק הגנת הפרטיות, שקובע, בין היתר, כי "פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם" (לרבות מצבו הבריאותי, עברו המיני והתנהגותו ברשות היחיד) - מהווה פגיעה בפרטיות.

מאחר שהחוק קובע כי "אין לפגוע בפרטיות של אדם ללא הסכמתו", מציינת עו"ד זוסמן, הרי ככלל יש לבדוק אם פרסום לציבור של פרוטוקול ועד הנהלה, הכולל דיווח הנוגע לענייניו האישיים של חבר כלשהו, מהווה פגיעה בפרטיותו של אותו חבר, ואם הפרסום מהווה עילה לתביעה בגין פגיעה בפרטיות.

אין מניעה לפרסם שמות של חברים שעניינם נדון בוועד ההנהלה, אך יש להקפיד שהפרסום אינו מהווה "פגיעה בפרטיות". הזכות לפרטיות, מדגישה עו"ד זוסמן, גוברת על הזכות לעיון (מכיוון שהוראת חוק גוברת על הוראת תקנה, ומכיוון שהפרטיות חוסה, כאמור, גם תחת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), אלא אם יש אפשרות ליישב ביניהן, למשל באופן של מחיקת פרטים מזהים.

יש נסיבות, מוסיפה עו"ד זוסמן, שחוק הגנת הפרטיות קובע לגביהן כי הפרסום לא יהווה פגיעה בפרטיות. כך הוא במקרה שיש "עניין ציבורי" בפרסום, "עניין של ממש" (שאינו רק "עניין רכילותי"), או שהיתה חובה לבצע את הפרסום, ועוד.

יש לשים לב כי גם פרסום של פרוטוקול שבו נחשפים פרטים אישיים של חבר (גם אם נמחק שמו), שפוגעים "בצנעת הפרט" שלו, באופן שניתן לזהות בקלות יחסית באיזה חבר מדובר - אפשר שיהיה הפרה של חוק הגנת הפרטיות ופגיעה בזכויות הפרט.



ההבחנה בין "עניין ציבורי" ל"עניין פרטי", בין "צנעת הפרט" לבין מקרים שאינם בגדר "צנעת הפרט" - אינה תמיד ברורה, מסבירה עו"ד זוסמן. כך, פירוט מצבו הבריאותי של חבר, במסגרת בקשה להיכנס לגדר "בעל צרכים מיוחדים", חייב שיהיה חסוי, ואם הפרוטוקול יגולה לעיון עם פרטים מזהים, יהיה בכך כדי לפגוע בפרטיותו של אותו חבר. לעומת זאת, דיון בעניין חבר שמאפשר לכלביו להתרוצץ בחופשיות בחצר הקיבוץ באופן שחברים מוצאים אותו מאיים, לא יהיה חסוי.

שאלה בדבר קידומו של חבר ב"תור לדיור" - מורכבת יותר, כי החלטה של הוועד בעניין זה אפשר שתכלול התייחסות ל"ענייניו הפרטיים" שהיוו גורם בשיקול הדעת של הוועד, אך זו החלטה שיכולה להשפיע גם על חברים אחרים, הזקוקים למלוא המידע כדי לדעת אם לערער על ההחלטה (שייתכן כי פוגעת בהם). במקרה זה, של התור לדיור, יתכן שגילוי יהווה "פגיעה מותרת" בפרטיות, לפי החוק, אך זו כבר תשובה שתלויה בנסיבות המיוחדות של המקרה.

ומה במקרה בו מערער חבר לוועד על החלטה של צוות רשת-הביטחון, ומבקש שיכירו במצבו? האם תהיה זו פגיעה בפרטיותו, אם שמו יפורסם? לדעת עו"ד זוסמן, פרסום העובדה שחבר קיבוץ מעוניין לקבל השלמת הכנסה כרשת-ביטחון, וההחלטה בעניין זה, אין בו כשלעצמו כדי להוות פגיעה בפרטיותו של החבר הפונה.
יחד עם זאת, אין מקום לפרסם כל פרט נוסף מעבר לכך: לא טענות החבר, ולא הנימוקים להחלטת הוועד בקשר לכך.

אם כך, שואל המדור את הפרקליטה, מה עושים? הרי אין ציפייה שמזכיר הקיבוץ, לפני העברת פרוטוקול לפרסום בעלון, ייוועץ בכל פעם ביועץ משפטי. עו"ד זוסמן משיבה שככלל, היא ממליצה להימנע מפרסום בפומבי של פרטים מזהים לגבי עניינים אישיים של חברים שנדונו בוועד ההנהלה, וככל שוועד ההנהלה סבור שיש מקום בכל זאת לפרסם - למשל בשל עניין ציבורי שיצדיק את הפרסום - היא מציעה לקבל ייעוץ פרטני.

לא אחת, מספרת עו"ד זוסמן, היא נתקלת בשאלה אם להתיר לחבר לעיין ב"פרוטוקול רשמי" שבו יש התייחסות לעניינו הפרטי של חבר אחר. התשובה לרוב תהיה חיובית, אך לאחר מחיקת פרטים מזהים. כמו כן