לעיתים נדון עניינם של חברים בוועד ההנהלה בקיבוץ מבלי ליידע את החברים עצמם, וללא השתתפותם בדיון. האם הדבר תקין?

כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

המדור משיב: ככלל, אומרת עו"ד ענבל זוסמן ("חגי שבתאי, שפירא, עורכי דין"), רשאי ועד ההנהלה של קיבוץ לדון בנושאים הנוגעים לחברים מסוימים, ככל שהדבר נמצא תחת סמכותו או קשור לניהול ענייני האגודה. לא יהיה סביר להגביל את ועד ההנהלה מלדון בעניינים הנוגעים לחבר זה או אחר.

הדין, אומרת עו"ד זוסמן, אינו מטיל חובה על הוועד ליידע את החברים עצמם כי ידון בעניין הנוגע אליהם, אם כי ייתכן שתקנונים או החלטות פנימיות של חלק מהקיבוצים קובעים במפורש חובת יידוע שכזה.

האם יש לחבר זכות, לפי כללי הצדק הטבעי, שלא ידונו בעניינו ללא נוכחותו? לשאלה זו של המדור עונה הפרקליטה כי לדעתה אין זכות כזו מוקנית אוטומטית בכל מקרה ובכל דיון. ועד ההנהלה רשאי לדון בעניינו של חבר ללא נוכחות החבר כדי לגבש את דעת הקיבוץ בעניין, או אם אין בדיון כדי להשפיע על מצב החבר.

עם זאת, דורשים כללי הצדק הטבעי שלא תתקבל בוועד ההנהלה החלטה שעלולה לפגוע בחבר או לשנות את מצבו, מבלי לתת לחבר זכות להביע את עמדתו בעניין בפני הוועד.

בהחלט יכול להיווצר מצב שכאשר נתקל ועד ההנהלה בבעיה הנוגעת לחבר מסוים,
הוא ינהל את הדיון הראשון בעניין מבלי להודיע לחבר על כך, ורק ככל שיתברר שיש מקום לפעולות נוספות בנדון, יובא הדבר לידיעת החבר.

עו"ד ענבל זוסמן מציינת כי מכיוון שבאופי התנהלות הקיבוץ ורשויותיו אל מול חבריו יש סממנים ציבוריים, מן הראוי שוועד ההנהלה יאפשר לחבר, באופן סביר, להשמיע את טענותיו ולהציג את עמדתו בפני ועד ההנהלה בטרם קבלת ההחלטה, בעיקר במקום בו מדובר בעניין מיוחד של חבר מסוים, או בעניין שבו תהיה עליו השפעה ישירה.