לא קל למצוא את האיזון בין זכות ההורים לבחור בחינוך ייחודי, לבין הצורך לשמר רמה פדגוגית נאותה. זוהי התנגשות בין שיקולים פדגוגיים מקצועיים לבין רצון טבעי של ההורים למצוא מסגרת מיוחדת שתואמת את תפישתם לגבי חינוך ילדיהם.

עוד על בתי הספר בקיבוצים:
משבר ופיטורים בבית הספר המיוחד "שפרירים"
מועצת מגידו: בית ספר אחד לקיבוצניקים ולדתיים
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

כדי להפעיל בית ספר או בית חינוך, צריך שיהיה למפעיל רישיון, כאמור במפורש ב"חוק הפיקוח על בתי ספר". חוק זה קובע שפתיחת בית ספר ללא רישיון היא עבירה פלילית שלצדה עונש של שנת מאסר. תכלית החוק נועדה לקיים מעקב ובקרה אחר החינוך הניתן בבתי הספר, מסביר השופט דוד חשין, מבית המשפט (המחוזי) לעניינים מנהליים בירושלים, ואין להפוך את היוצרות ולפתוח את בית הספר קודם שיש בידי המפעיל רישיון.

היעדרו של רישיון להפעלת בית הספר מהווה עילה מספקת להוצאת צו סגירה, מוסיף השופט, כשהוא מותיר על כנו את צו הסגירה לבית הספר היסודי "שבילי יער", הנמצא בקיבוץ צבעון ומופעל בידי הקיבוץ.

באפריל 2013, מתאר השופט, ביקש צבעון רישיון להפעיל את בית הספר בשנת הלימודים תשע"ד. המענה מצד משרד החינוך התמהמה, הקיבוץ ומשרד החינוך החליפו ביניהם מכתבים, ולמעשה רק בדצמבר האחרון, בעקבות ביקורת פדגוגית בבית הספר, הוצא צו סגירה.

צבעון פנה לוועדת הערר, לפי תקנות הפיקוח, אך טרם ניתנה החלטה בעניין. עתה מבקש הקיבוץ מבית המשפט, באמצעות עו"ד קרן רז מורג, "צו ביניים" שימנע את סגירת בית הספר, עד לתום הדיון בעתירה עצמה שהגיש הקיבוץ לקבלת רישיון.

צבעון טוען שאין כל סיכון בטיחותי, פדגוגי, תברואתי או אחר בהפעלת בית הספר; שקיים ביקוש מצד התושבים למוסד חינוך ייחודי, ושגם נבחנות אפשרויות להשתמש בבית הספר הקיים ולעבות אותו בחסות המועצה, כך שהוא צפוי לגדול באופן משמעותי. חלק מהתלמידים הגיעו ממסגרות של "Home Schooling" ומעולם לא למדו בבית ספר "רגיל", והעברתם לבתי ספר אחרים בשלב זה של השנה תקשה עליהם מבחינה חברתית ולימודית.



משרד החינוך, האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי - באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים, על ידי עורכי הדין כוכבית נצח-דולב, משה וילינגר ויעל רוד סליטן - טוען שנמצאו ליקויים פדגוגיים מהותיים בהפעלת בית הספר, ומפרט כי לפי נוהל הרישוי, במקום שמדובר בבית ספר "צומח", דרישת הסף היא כי תהיינה בו שתי כיתות בדרגת כיתה א', או אחת בדרגת כיתה א' ואחת בדרגת כיתה ב', ובלבד שמספר התלמידים המזערי בכל כיתה יעמוד על 22.

לדבריו, להוראות הנוהל יש משמעות פדגוגית המצויה בגדר השיקולים שמשרד החינוך חייב לשקול לפי חוק הפיקוח, מעצם היותו הרגולטור בענייני חינוך מטעם המדינה. זהו שיקול מקצועי הקשור לאופי ולהגדרה של המונח "כיתה", ולטיבה של פעולת הלימוד - פעולה בחברותא שנועדה להעשיר את התלמידים, תוך הפריה הדדית. במקרה זה, אין בית הספר עומד בדרישות הנוהל, שכן הוא מונה 14 תלמידים בלבד. עוד מציין משרד החינוך כי קיימים ליקויים נוספים.

השופט מותח ביקורת על פרקי הזמן הארוכים והמועדים הבעייתיים בהם ניתנות החלטות משרד החינוך בכל הנוגע לבקשות לקבלת רישיונות להפעלת בתי ספר. מקרה זה, בו חלפו 11 חודשים מאז הבקשה ועד להחלטה בדבר דחייתה, רק מדגים את הדבר. חרף פגם זה, לא ניתן להתעלם מכך שבית הספר פתח את שעריו ללא רישיון, ואין בהתמהמהות הרשות כדי להכשיר את בקשת הקיבוץ לרישיון, שעה שנדמה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה להעניקו.

השופט מסביר כי הדיון כעת מתקיים בהליך של "צו ביניים", להבדיל מהדיון בעתירה עצמה שהגיש הקיבוץ לקבל רישיון, אך לדעתו קלושים הסיכויים של הקיבוץ לזכות בעתירה עצמה, לנוכח העובדה כי מספר התלמידים אינו הולם את הדרישה הבסיסית בנוהל הרישוי של משרד החינוך, שיש לה הצדקה פדגוגית מובהקת (שתי כיתות לפחות, שבכל אחת מהן 22 תלמידים). לדעת השופט, בהיעדר כל ראיה אחרת, מחייבת טובת התלמידים דווקא את העברתם למסגרות חינוכיות אחרות כבר עתה.

מנהל בית החינוך שבילי-יער, גיל חבה, תושב אשחר שבגליל, פרסם בדף הפייסבוק שלו קריאה נרגשת
לשר החינוך ליישם את אמירתו בדבר "חינוך משמעותי", ולעצור את תהליך הסגירה. "מדובר בבית חינוך שהוקם על ידי חברי הקיבוץ במטרה להעניק לילדים חינוך שאינו מנותק מההוויה הקהילתית-חברתית-תעסוקתית של הקיבוץ", כתב חבה.

"מסגרת זו קיבלה אישור של יועץ בטיחות, והיא מגובה בתשתית חומרית רחבה של הקיבוץ. ילדי שבילי-יער זוכים ללמוד את מקצועות הליבה, על־ידי מורים מנוסים ויצירתיים, כשבמקביל הם זוכים ללמידה מעשית וערכית, ובה מיומנויות חברתיות ורגשיות להכלת איש את רעהו, ציונות, עבודת כפיי