"סדרי הדין" בבית המשפט מהווים את "כללי המשחק הפרוצדוראליים" של ההליך המשפטי. אם לא יתייצב נתבע לדיון, או לא יגיש כתב הגנה או תשובה - יכול בית המשפט, לבקשת התובע, לתת פסק דין נגדו שלא בפניו (כפי שראינו שקרה בפרשת קיבוץ געש, שזכה בפסיקה לטובתו, בהיעדר התייצבות מצד רשות מקרקעי ישראל.

עוד ענייני קרקעות וקיבוצים:
אין החכרת קרקע לצמיתות: איך יושפעו הקיבוצים
מגל: הקיבוץ לא יפוצה על קרקע שהשיב למִנהל
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

צד, "צודק ככל שיהיה", שלא קיים צו של בית משפט, לא התייצב לדיון או לא הגיש את סיכום טענותיו במועד - עלול למצוא עצמו מול החלטה או פסק דין נגדו, שלאחר מכן, עת יבקש את ביטולם, עלול מצבו להיות נחות מזה שהיה קודם לכן, שכן בידי הצד האחר כבר יש פסק דין נגדו.

בשנת 2006 הגיש מנהל מקרקעי ישראל (כיום: רשות מקרקעי ישראל - רמ"י) תביעה נגד קיבוץ אפק, בה עתר כנגד הקיבוץ ו"אסיב", המפעל שבו (הנתבעים), לסלק את ידם משטחים מסוימים, ולשלם למִנהל דמי שימוש ראויים בעד השימוש שנעשה על-ידם במקרקעין הללו במשך שבע השנים שקדמו להגשת התביעה. בית המשפט מינה מומחה שיקבע את שיעור דמי השימוש הראויים, ולאחר שנשמעו עדויות, הוא הורה לצדדים להגיש בכתב את סיכום טענותיהם.



רמ"י (שיוצגה בתיק זה בידי עו"ד רן עמיאל) הגישה את סיכומיה במחצית שנת 2012, אולם הקיבוץ והמפעל (שיוצגו בתיק זה בידי עו"ד דורון אלקיים) ביקשו וקיבלו ארכות רבות להגשת סיכומיהם בשל מתווה פשרה שהתגבש בין הצדדים, ואשר התעכב עקב הליכים תכנוניים מורכבים.

משפקעה, כך נדמה, סבלנות בית משפט השלום בחיפה, הורתה השופטת כאמלה ג'דעון כי אם לא יוגשו סיכומי הקיבוץ עד לתום שנת 2013, או אם לא יגישו הצדדים לבית המשפט עד למועד זה הסכם פשרה חתום - כי אז יינתן פסק דין ("בהיעדר הסיכומים"), על כל המשתמע מכך.

משלא הוגש דבר, אומרת השופטת בסוף פברואר השנה, היא מחליטה לקבל את התביעה, ומחייבת את הקיבוץ, ואת המפעל שבו, לסלק את ידיהם מהמקרקעין שסומנו בתשריט שהוגש לבית המשפט, ולהחזירם לרמ"י
"כשהם פנויים מכל אדם וחפץ, ולהרוס או לפנות על חשבונם את המחוברים שהוקמו על המקרקעין".

בנוסף, היא מחייבת אותם לשלם לרמ"י 1.9 מיליון ש"ח בעד דמי שימוש ראויים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 2006. עוד מוציאה השופטת צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לעשות שימוש במקרקעין, ואוסרת על המשך פעילותו של מפעל אסיב על מקרקעין אלה. אם לא די בכך, היא פוסקת כי על הקיבוץ והמפעל לשלם לרמ"י הוצאות משפט, וכן שכר טרחת עורכי דין בסך 50 אלף ש"ח.

יחד עם זאת, מעכבת השופטת את ביצוע פסק הדין למשך תשעים ימים, כדי לאפשר לנתבעים להיערך למצב החדש.

המשך, יש להניח, עוד יבוא.