האם יכול חבר קיבוץ להסתייג מהשכרה של דירה למי שמבקש לשכור דירה בקיבוצו, או שמא עליו לחשוש מתביעה לפיצויים במקרה שכתוצאה מהסתייגותו יסרב הקיבוץ להשכיר את הדירה?

עוד על השכרת דירות בקיבוצים:
מותר להשכיר דירה בקיבוץ? לא בטוח!
צריך לדווח על הכנסות מהשכרת דירה בקיבוץ?
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

האם ייחשף שמה של חברת הקיבוץ שפנתה אל מקבלי ההחלטות בקיבוץ נחשון והביעה הסתייגות מהשכרת דירה לאדם - שדורש עתה פיצויים בסך 176,150 ש"ח מנחשון ומשלושה נושאי משרה בו, בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בירושלים בגין לשון הרע, הפליה אסורה ועילות נוספות, והנזקים שנגרמו לו כתוצאה מסירוב נחשון להשכיר לו דירה בקיבוץ?

בכתב התביעה טען התובע, באמצעות משרד עורכי הדין "אסף הורניק ושות'", כי "גורמים שלישיים עלומי שם דיברו עליו סרה ופגעו בשמו הטוב, ובעקבות שמועות אלה החליט הקיבוץ שלא להשכיר לו דירה".

בבית המשפט השלום בירושלים, בתשובה לשאלה שהציג התובע, השיבה הגורמת האחראית בנחשון: "חברה מבוגרת, עם הרבה שנות ותק, אמינה ומהימנה לאורך כל שנותיה בקיבוץ, אמרה לי שלא נעז להשכיר את הדירה לתובע, כי שמעה עליו דברים לא-טובים.

"איני זוכרת באילו דברים דובר, ולא ביררתי את אמיתות דבריה. לאור זאת החלטתי להביא את העניין לדיון בוועדת השכירות. במקרים אחרים בהם אני שומעת הסתייגויות קלות לגבי אנשים המבקשים לשכור דירה בקיבוץ - אני נמנעת מהשכרה. הקיבוץ נכווה פעמים מספר משוכרים שהשאירו רושם חיובי בתחילה, אולם לאחר מכן התגלו כבעייתיים".

בתגובה, ביקש התובע כי קיבוץ נחשון יחשוף את פרטיה של אותה חברה, אך הקיבוץ נמנע מכך. בית משפט השלום קיבל את בקשת התובע ונתן לנחשון "הזדמנות אחרונה" להודיע על זהות החברה, שאלמלא כן,
הזהיר, יימחק כתב ההגנה שהגיש הקיבוץ, ואז עלול להינתן פסק דין לחובתו.

באמצעות משרד עורכי הדין "חגי שבתאי, שפירא" מבקש נחשון לערער בבית המשפט המחוזי בירושלים על החלטה זו. הקיבוץ טוען כי לא קיימת חובה שבדין המחייבת אותו להשכיר דירה לתובע, ומוסיף וטוען לזכותה של אותה חברה לאנונימיות.

לטענת נחשון, אין לחשוף את שמה, שכן זכותה מוגנת בזכויות היסוד לחופש הביטוי ולפרטיות. כל מטרתו של התובע בגילוי שמה של החברה, אומרים פרקליטי הקיבוץ, היא לבסס לו עילת תביעה נפרדת ועצמאית נגדה. מנגד משיבים פרקליטי התובע כי הקיבוץ מנסה ליצור חיסיון חדש שאיננו מעוגן בחוק.

השופטת גילה כנפי-שטייניץ, מבית המשפט המחוזי בירושלים, מוצאת כי בית משפט השלום לא דן לגופה של טענת החיסיון. לפיכך היא מחליטה כי יש לבטל את ההחלטה בדבר "חשיפת זהות חברת הקיבוץ", אך מחזירה את הדיון לבית משפט השלום, ומורה לו לשמוע את הצדדים לענין הטענה לחיסיון שמה של חברת הקיבוץ, ולתת החלטתו מחדש.