חברה פרטית זרה הרשומה בהונג קונג תובעת, באמצעות עו"ד יוסף כהן, בבית המשפט בעפולה, את תאגיד האחזקות של אחד מקיבוצי העמק, ועוד שבעה אנשים ששניים מהם הנם חברי הקיבוץ, ומבקשת לחייב אותם לשלם לה כ-1.17 מיליון ש"ח.

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
מאמן תבע רכזות חינוך מקיבוצים על לשון הרע
בית הדין הארצי: אין יחסי עובד-מעביד בקיבוץ
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

הנתבעים הישראלים טוענים, באמצעות עורכי הדין טליה שנברגר, אריה שטרן וטל קפלן, כי יש לחייב את החברה הזרה להפקיד ערובה בישראל, כדי להבטיח את תשלום הוצאותיהם המשפטיות למקרה שתידחה התביעה, שאלמלא כן עלולים תאגיד האחזקות והנתבעים האחרים למצוא עצמם מתגוננים כנגד הליכים משפטיים כשאינם יכולים - אם יזכו - לגבות את הוצאותיהם המשפטיות מהחברה הזרה.

ברקע הדברים, מתארת השופטת יפעת מישורי, מתברר כי התביעה הוגשה נגד מי שהיו בעלי מניות ונושאי משרה בחברה אחרת, אשר נמצאת באותו קיבוץ והיא כעת בהליכי פירוק. לטענת החברה הזרה, נועדה התביעה להביא לחיובם של בעלי מניות בחובה של החברה שהיתה בבעלותם. בכתב התביעה נטען כי מבוקש "להרים כלפי בעלי המניות את המסך, וכן לחייב את מנהליה באופן אישי בגין פעולותיהם ומחדליהם".

הניתן לדרוש מחברה זרה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות משפטיות של נתבע ישראלי? לפי חוק החברות, במקרה בו הוגשה לבית המשפט תביעה בידי "חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת - רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה הזרה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין".

הנתבעים טוענים כי לחברה הזרה אין נכסים בישראל. התובעת מבקשת "להרים מסך" בתביעה שסיכוייה קלושים, טוענים הנתבעים, והיא נשענת על טענות של "מצגי שווא כביכול וחוסר תום לב לכאורה של הנתבעים", אותן הם דוחים.

החברה הזרה טוענת, מנגד, כי יש לה יכולות כלכליות לא-מבוטלות, ואומרת כי בעבר העמידה לחברה המקומית קווי אשראי בגובה של מאות אלפי דולרים.

השופטת יפעת מישורי אומרת כי על בית המשפט, שבוחן בקשה להורות לתובע, שהוא תאגיד,
להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע - לשקול תחילה את מצבו הכלכלי של התאגיד-התובע, לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות חיובו בערובה, ובהמשך גם את סיכויי ההצלחה של ההליך.

על החברה הזרה לשכנע את בית המשפט מדוע אין זה מוצדק לחייבה בהפקדת ערבות, אומרת השופטת, ומוסיפה כי אין בנתונים שמסרה החברה הזרה כדי ללמד באופן ראוי ומספק על יכולתה הכלכלית, מה עוד שלא הוצגו דוח מרואה החשבון שלה, מאזנים, חשבונות בנק ועוד. חחברה הזרה, פוסקת השופטת, לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את יכולתה הכלכלית ולהראות, ולו לכאורה, כי ניתן יהיה להיפרע ממנה אם תידחה תביעתה.

משכך, היא מחייבת את התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, בסך 80 אלף ש"ח (במזומן או בערבות בנקאית צמודה למדד).