הקפדה מרבית מצד המשתתף במכרז על מתכונת ההצעה למכרז ועל נוסח הערבות הבנקאית המצורפת אליה - היא חיונית. פגמים בהגשה עלולים להוליך לתוצאה קשה: פסילת ההצעה. הסיפור הבא ממחיש זאת.

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
מתי לא צריך בחירות בקיבוץ
זיגי שרמן מול האון: הקיבוץ יפוצה, שרמן לא יפונה
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

המשרד לביטחון פנים פרסם הזמנה להציע הצעות בתחום אספקת כבאיות, במסגרת מכרז, תוך פירוט התנאים והדרישות. המציעים נדרשו, כתנאי סף להשתתפות במכרז, להגיש יחד עם הצעותיהם ערבות בנקאית בסך 150 אלף ש"ח, צמודה למדד המחירים לצרכן, בנוסח ולתקופה שצוינו במסמכי המכרז.

במסגרת המכרז נתנה המדינה הזדמנות למציעים השונים להגיש לה את נוסח הערבות שצורף להצעתם לאישור מקדמי ("pre-ruling"). זהו מנגנון שנוצר כדי למנוע פגמים שכיחים הנופלים בערבות בנקאית שמצורפת למכרז, ועלולים להביא, כאמור, לפסילת ההצעה כולה.

לוועדת המכרזים, כך נקבע במכרז, שיקול דעת בלעדי ומוחלט לשנות את המועדים שנקבעו במכרז, ובכלל זה את מועדי הגשת ההצעות. כך החליט המשרד לביטחון פנים לדחות את מועד הגשת הגשת ההצעות ליום 7.2.2013 (ולא ביום 24.12.2012 כפי שנקבע תחילה).

כך גם הודיעה ועדת המכרזים כי יש להצמיד את סכום הערבות למדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר 2012 (במקום למדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר, כפי שנדרש במקור). המדינה אף הציגה נוסח מתוקן של הערבות, אותו היה על המשתתף לצרף להצעתו.

שלוש מתחרות השתתפו במכרז. האחת - "התכוף תעשיות (מקבוצת ברנד) בע"מ", השנייה - "בית-אלפא טכנולוגיות בע"מ" (מקיבוץ בית אלפא), והשלישית - חברת "שלדות".

עקב טעות, טוענת "התכוף", היא ביקשה מהבנק שינפיק לה ערבות לפי נוסח הערבות המקורי (כפי שפורסם לראשונה), ולא בהתאם לנוסח הערבות המתוקן. בעקבות כך הנפיק הבנק ערבות ללא התיקונים שנדרשו. המשתתפות האחרות הגישו את מסמכי המכרז כפי שנדרשו. משנמצאו הפגמים בערבות התכוף, הודיעה לה ועדת המכרזים על פסילת הערבות וההצעה שלה במכרז.

באמצעות עורכי הדין דני ניסים וסיון חומרי, מבקשת התכוף מבית המשפט לבטל את ההחלטה הפוסלת אותה מהשתתפות במכרז, ועותרת להתיר לה את תיקון הערבות. לדבריה, נעשתה הטעות בתום לב, ולא הקנתה לה כל יתרון. ההבדלים בין הנוסח המתוקן של הערבות לבין המקורי, אומרת התכוף, הם שוליים ואין בהם כדי לפגוע בעקרון השוויון בין המציעים. לטענתה, תיקון הפגם ייטיב עם הציבור - שכן עקב מיעוט המשתתפים במכרז, פסילת הצעתה מצמצמת את האפשרויות העומדות לפני המדינה לבחירת הזוכה.

המדינה, באמצעות עו"ד משה וילינגר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), אומרת: "תום לבו של המציע אינו מייתר את הדרישה הדווקנית לדקדק בתנאי המכרז. הפגמים שנפלו בכתב הערבות אינם טכניים, אלא פגמים מהותיים הם".
בית-אלפא טכנולוגיות, באמצעות עורכי הדין אביתר קנולר, ליאת קינן ויניב בירנבאום, טוענת כי גם אם הערבות מיטיבה עם המדינה, עדיין הפגמים שבה מחייבים את בטלותה.

השופט דוד חשין מסביר: "תכלית הערבות הבנקאית במכרז להוות מקור כספי זמין לשיפוי עורך המכרז על נזקיו, להבטיח את איתנותו הפיננסית של המציע, להרתיע מציעים מפני קשירת קשר ביניהם (שמטרתו להכשיל את מטרות המכרז) ולהבטיח את רצינות המציע וגמירות דעתו להשתתף במכרז.

"דרישת הדקדקנות אינה עניין של מה בכך, שכן פגם בערבות בנקאית שצורפה למכרז ייחשב כפגם מהותי אף אם אירע כתוצאה מטעות שבתום לב, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן (כדוגמת טעות של פליטת קולמוס,
טעות סופר, השמטה מקרית)".

לדעת השופט, לא ניתן להתעלם מהפגמים שנפלו בערבות, הן בקיצור תקופת הערבות והן במועדי ההצמדה למדד. הפגם הראשון, אומר השופט, מצוי "בגרעין הקשה של המקרים בגינם יש לפסול הצעה".

השופט מתייחס בחיוב למנגנון האישור המקדמי שנקבע במכרז לכתב הערבות, שנועד ממש כדי למנוע מקרים שכאלה, ואומר כי התכוף בחרה שלא לעשות שימוש ב"נייר הלקמוס" שהציעה לה המדינה, והתוצאה היא ערבות פגומה.

"משפעלה כך", מוסיף השופט, "אין לה להלין אלא על עצמה", ומבהיר: "הפגם שנפל בכתב הערבות הוא מהותי, ולכן אין אפשרות להורות על תיקונו לאחר תום המועד להגשת ההצעות. מהות הפגם שנפל בכתב הערבות דוחקת למסקנה כי יש לפסול את הצעתה של התכוף, על אף הפגיעה האפשרית באינטרס הציבורי".

השופט דוחה את העתירה, ומחייב את התכוף לשלם למדינה ולבית-אלפא טכנולוגיות הוצאות משפט בסך 25 אלף ש"ח לכל אחת מהן. התכוף אינה מוותרת ומגישה ערעור לבית המשפט העליון. המשך יבוא.

גילוי נאות: כותב שורות אלה משמש גם כיו"ר בקיבוץ בית-אלפא.