"האסיפה הכללית תבחר מבין חבריה את הוועד בהתאם לתקנות האגודה", קובעות תקנות "האגודות השיתופיות - רשויות האגודה". על החשיבות שבהליך בחירות תקין לחברי ועד ההנהלה אין צורך להוסיף מילים. זהו תהליך מסודר, הקבוע בתקנות הללו, שתחילתו בהודעה בדבר הגשת שמות מועמדים ומספר החברים שיש לבחור, בקיום בחירות ובקביעה של אלה שנבחרו לפי דירוגם, בהתאם למספר הקולות.

עוד על בחירות וקיבוצים:
עינת: החבר ביטל את הבחירות בקיבוצו
למי מותר לבחור ולהיבחר להנהלת הקיבוץ?
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

מהו הנוהל, אם כן, כאשר יש למנות לוועד ההנהלה חמישה חברים, אך רק חמישה מועמדים הגישו את מועמדותם לוועד האגודה, כך שמספר המועמדים זהה למספר המקומות בוועד?

ועדת הקלפי באגודה אחת (זיתן, מושב עובדים), לאחר שנועצה ביועצה המשפטי ובמשרד רשם האגודות השיתופיות, החליטה במקרה כזה שאין צורך בהליך בחירה חשאי בקלפי, והודיעה כי חמשת המועמדים הם הוועד החדש הנבחר.

שלושה חברים ערערו על כך בפני רשם האגודות. עוזר הרשם דחה את בקשתם לפסול את הליך הבחירות וקבע כי התקיים הליך תקין, שכלל הודעה בדבר פרסום הליכי הבחירות, הגשת מועמדות לוועד האגודה ועוד. לדבריו, גם לו התקיים הליך של הצבעה - היתה מושגת "אותה תוצאה בדיוק, עליה הכריזה ועדת הקלפי".

השלושה, באמצעות עורכי הדין עמירם בוגט ושולי וייס, טוענים - בערעור שהם מגישים לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים - כי הבחירות לוועד האגודה אינן תקפות.

האגודה, באמצעות עו"ד דורון דינאי, טוענת כי מעת שמונתה ועדת הקלפי בידי האסיפה הכללית, היא משמשת כ"ידה הארוכה" לשם ניהול הליך הבחירות. האסיפה "יוצאת מהתמונה, וההליך מופקד בידי ועדת הקלפי, שהיא הקובעת את תוצאות הבחירות ומכריזה עליהן".

השופט דוד חשין מסביר כי בבחירות לוועד האגודה היה מספר המועמדים שווה למספר החברים הנבחרים לוועד האגודה, ולכן הכריזה ועדת הקלפי על חמשת המועמדים כחברי הוועד החדש. זהו אירוע שהפסיקה כינתה אותו בשם: "בחירה ללא בחירות" (מצב בו מספר המועמדים קטן או שווה למספר הכיסאות שבגוף הנבחר).

בהינתן חמישה מועמדים וחמישה מקומות בוועד האגודה, מתייתר הצורך לערוך בחירות, מוסיף השופט. הואיל ולא ניתן להוסיף על רשימת המועמדים, וגם לא ניתן להתנגד למועמדים - הרי שבהכרח המועמדים שהגישו את מועמדותם הם אלה שייבחרו לוועד ההנהלה.

בהליך בחירה של חברים לוועד, כבמקרה זה, ללא קיומן של בחירות - אין כל פסול, ממשיך השופט. אין זה מצב בו נתונה לבוחר הזכות לבחור בין מועמדים שונים, שכן כאשר מספר המועמדים קטן ממספר האמורים להיבחר, או שווה לו - אין למעשה "חופש בחירה".

גם אם יועמדו המועמדים במקרה שלפנינו לבחירות פתוחות, ממילא יהיו הם אלה שייבחרו. מכאן שוועדת הקלפי פעלה כדין עת החליטה להכריז על חמשת המועמדים כוועד החדש, ולא להעביר את ההחלטה בעניין זה לידי האסיפה הכללית.

בשולי הדברים מבקש המדור להעיר כי קיבוצים רבים מוסיפים להתלבט בדבר "הדרך הנכונה" לשפר ולייעל את הליך הבחירה לוועד ההנהלה. "הסדרים פנימיים" בעניין זה נכון שיהיו מעוגנים בתקנון הקיבוץ, ולא בהחלטות פנימיות.

עו"ד גיל דגן ("שלמה כהן ושות'") אומר שהסדרי בחירה של ועד ההנהלה
("המזכירות" בקיבוץ, ולעיתים גם "הנהלת הקהילה") מעוגנים בתקנות האגודות השיתופיות. אלה הם הסדרים שמהווים ברירת מחדל במקרה שהאגודה לא קבעה כל הסדר אחר בתקנון הקיבוץ. אם קבעה האגודה בתקנונה הוראות מפורשות באשר לבחירות לרשויות האגודה - יגברו הוראות התקנון על הוראות הדין (בניגוד לכלל לפיו הוראות הדין גוברות על התקנון).

כך ניתן לקבוע בתקנון האגודה רוב מינימלי של חברים שתומכים במועמד לוועד, כתנאי לבחירתו; ניתן לקבוע שבמצב שבו מספר המועמדים זהה למספר המקומות בוועד או קטן ממנו, תיערך הצבעה בעד ונגד כל אחד; וכיו"ב. אך, כאמור, במקרה בו לא נקבעו הוראות מסוימות בתקנון האגודה באשר לבחירת הוועד - חלות "תקנות רשויות האגודה".

עו"ד דוד וינשטיין ("ליפא מאיר ושות'") מזכיר כי ביסודם של הדברים עומדת הזכות לבחור ולהיבחר, ולכן ברירת המחדל היא שכל החפץ בכך יכול להעמיד את מועמדותו של כל חבר לבחירה, בלא "ועדה מסדרת". לשיטתו, בהינתן הודעה בדבר קיום בחירות והצגת מועמדות, אין כל מניעה עקרונית מהעלאת מועמדות תוך כדי האסיפה, ובחירה באסיפה - אך כל זה, כאמור, אם לא נקבע אחרת בתקנון.