קורא שאל: מהן סמכויות רשם האגודות השיתופיות בנוגע למקרים בהם מוסמך הרשם לבטל החלטות שקיבלה האגודה השיתופית, המנוגדות לחוקי המדינה או לתקנון האגודה? היכול הרשם לאכוף את החלטותיו כלפי מוסדות האגודה? הרשאי הרשם לדרוש מהאגודה להעמיד לרשות החברים מידע, כשהאגודה אינה עושה זאת? האם חייבת האגודה לתת לחבר לעיין בכל המסמכים הנוגעים לחבר עצמו והמצויים בתיקיו האישיים או בארכיב ביישוב? האם יש לרשם סמכות לחייב הקמה של ועדת ביקורת או לחייב את היישוב להעמיד לחבר סיוע משפטי, במקרה של סכסוך בינו לבין האגודה?

עוד על רשם האגודות ופעילותו בקיבוצים:
רשם האגודות תומך בהעלאת הפנסיה לקיבוצניקים
האסיפה בקיבוץ: ביד רשם האגודות
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

ויש תשובה: זרח יהב, עוזר רשם האגודות השיתופיות ומנהל תחום פיקוח ובקרה כלכלית, אומר כי לכל חבר אגודה מוקנית הזכות לעיין בכל המסמכים הנוגעים לחבר עצמו, לרבות במסמכים הנמצאים בתיקו האישי המתנהל באגודה. כאשר מסרבת אגודה שיתופית להעמיד לעיונו של חבר האגודה מסמכים אלה, יכול הרשם להורות לה לעשות כן.

אם למרות הוראת הרשם, מסרבת האגודה לאפשר לחבר את העיון, יכול הרשם להפעיל את סמכותו על פי פקודת האגודות השיתופיות, ולמנות חוקר לבירור העניין. הפקודה מסמיכה את הרשם לפעול, לערוך חקירה בדרך התנהלות האגודה, ולפיה, בין היתר, "על כל פקידי האגודה וחבריה למסור ידיעות בנוגע לעסקיה של האגודה".

באשר להקמת ועדת הביקורת, מסביר זרח יהב כי אין בפקודה הוראה המחייבת מושב או קיבוץ לקיים ועדת ביקורת. עם זאת, אם קובע תקנון האגודה שאחת מרשויות האגודה היא ועדת ביקורת, חייבת האגודה לפעול לקיומה. במקרה בו מורה התקנון על הקמת ועדת ביקורת, אך ועד ההנהלה של האגודה מסרב לכנס את האסיפה הכללית כדי לבחור אותה - יכול הרשם להורות לוועד לכנס את האסיפה הכללית לשם כך.

אם לא מכנס הוועד את האסיפה הכללית, מוסמך הרשם למנות יו"ר אסיפה ומזכיר אסיפה, לצורך העניין. במקרה כזה, ליו"ר האסיפה הממונה יש סמכות לכנס את האסיפה הכללית ולנהלה.

לא כך המצב אם נזקק חבר לסיוע משפטי. אין לרשם כל סמכות להעמיד סיוע משפטי לחברי האגודה.

באופן כללי, מתאר זרח יהב, "יש לרשם האגודות השיתופיות סמכויות נרחבות, ובכלל זה סמכות למנות חוקר לאגודה, למנות ועד ממונה, להטיל קנסות על האגודה ועל חברי הנהלתה,
להגיש תביעות משפטיות נגד האגודה וחברי הנהלתה, לפרק את האגודה, ועוד כהנה וכהנה סמכויות. אגודה שאינה מתנהלת כדין עלולה למצוא עצמה תחת חקירה, שבעקבותיה ניתן לנקוט כל אחד מהצעדים הרשומים מעלה".

באשר לסמכות הרשם לבטל החלטות של האגודה, אם התקבלו בניגוד לדין, הרי השימוש שנעשה בסמכות זו הוא לרוב בתחום של בחירות לאגודה השיתופית (ביטול החלטת אסיפה או ועדת קלפי שנתקבלה שלא כדין); החלטה בדבר אי-אישור תיקון תקנון, שמשמעותה ביטול החלטת הוועד והאסיפה; החלטה בדבר פסלות של חבר הנהלה שנבחר בהתאם להחלטת אסיפה כללית, שמשמעותה ביטול החלטת האסיפה הכללית.

בנוסף, רשאי הרשם לבטל החלטה בדבר בחירת הנהלה; ביטול החלטה של אסיפה כללית בדבר קבלת חבר אם התקבל בניגוד להוראות הדין, למשל אם הוא אינו עונה על הכשירויות הקבועות בדין ו/או בתקנון האגודה; ביטול החלטה בדבר הוצאת חבר. ביתר המקרים, בוחן הרשם כל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו.