קורא שאל: כיצד יכולים תושבים בקיבוץ להצביע לוועד בקיבוץ? האם מדובר בהצבעה לוועד ההנהלה או לוועד המקומי? היש צורך להתאגד ולפנות לשר הפנים? האם הקיבוץ יכול למנוע התאגדות שכזו? מי מוסמך לבחור את נציגי התושבים לוועד? האם מעמדם של נציגי התושבים בוועד זהה לחלוטין למעמדם של חברי הקיבוץ החברים בו?

עוד על בחירות וקיבוצים:
שריד: בחירות סוערות ב... גן הילדים בקיבוץ
קולות פסולים ביטלו בחירות לאגודה שיתופית
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

ויש תשובה: לפי "צו המועצות המקומיות", מתנהל כל יישוב על ידי ועד מקומי. רוב היישובים שבתחומי שיפוטן של המועצות האזוריות הם אגודות שיתופיות חקלאיות, והקיבוץ הוא אחד מהם.

סעיף 91 ל"צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)" מורה כי מי שמכהנים ביישוב שיתופי כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית - יכהנו גם כחברי הוועד המקומי של היישוב. זהו העיקרון הידוע בשם "זהות ועדים". הזהות באה לידי ביטוי בהרכב האנושי של שני הגופים, אך בתפקודם ובפעילותם הם גופים משפטיים נפרדים. יצירת "זהות הוועדים" ביישוב שבו קיימת אגודה שיתופית חקלאית - הכרחית, כדי שגוף אחד בלבד ינהל את ענייניו המוניציפליים של היישוב.

עו"ד איתן מימוני ("מימוני, שלוש ושות'") מבקש לחדד את ההבחנה שבין ועד ההנהלה של האגודה השיתופית (אותה "מזכירות" היסטורית), שמנהל את ענייני האגודה, לבין הוועד המקומי, שהוא חלק מהשלטון המקומי במועצות האזוריות.

כך למשל, בעוד שוועד ההנהלה עוסק בנושאים הקשורים לאגודה כגוף מהמשפט הפרטי - עסקי האגודה ורווחיה, חלוקת תקציבים לחברים, כינוס האסיפה הכללית ועוד - הרי הוועד המקומי עוסק בעניינים מתחום המשפט הציבורי, בהתאם לסמכויות שהאצילה לו המועצה האזורית: הטלת מסים מוניציפליים ודרכי גבייתם, היבטים של חינוך פורמלי, אחזקת מבני ציבור, וכדומה.

פניה לשר הפנים
העיקרון של זהות הוועדים יצר מצב בעייתי, מסביר עו"ד מימוני, שכן תושבי היישוב שאינם חברים באגודה השיתופית לא זכו להיות מיוצגים בוועד המקומי, שהוא, כאמור, חלק מהשלטון המקומי. בשל קושי זה תוקן הצו, ונקבע כי תושבים שאינם חברים באגודה רשאים לפנות לשר הפנים, לא יאוחר מהיום ה-64 שלפני הבחירות (בבחירות הקרובות מדובר על ה-21.10), כדי שיורה על בחירת נציגים משלהם לוועד המקומי.

לפי הצו, יכול השר להורות על צירוף הנציגים מטעמם של תושבים באגודה, שאינם חברים בה - אם מספר הבוחרים שאינם חברי אגודה הוא לפחות 10% ממספר הבוחרים ביישוב.

לגבי קיבוץ נקבעו תנאים מחמירים יותר. כדי שהשר יורה על צירוף נציגים - כלומר על בחירה של נציגים מטעמם של התושבים בקיבוץ שיכהנו בוועד המקומי - על הבקשה לשר להיות מוגשת בידי לפחות 10% מבין הבוחרים ביישוב, ובלבד שמספר הבוחרים שאינם חברי האגודה יהיה לפחות 30% ממספר הבוחרים ביישוב.

אם הורה השר על צירוף נציגות מבין התושבים שאינם חברים באגודה, ייבחרו נציגים אלה במועד בו מתקיימות הבחירות למועצה האזורית שאליה שייך היישוב, ומשך כהונתם יהיה חמש שנים, עד למועד הבחירות הבאות. מספר הנציגים ייקבע בהתאם ליחס בין מספר הבוחרים החברים באגודה, לבין מספר הבוחרים שאינם חברי אגודה.

עו"ד איתן מימוני מדגים את הדבר בדרך הבאה: בתחומי קיבוץ מסוים ישנם 140 בעלי זכות בחירה - אנשים הרשומים בפנקס הבוחרים כתושבי היישוב, ואשר ביום הבחירות מלאו להם לפחות 17 שנים. מביניהם: מאה הם חברי אגודה, וארבעים אינם חברים בה.

הבה נניח שוועד ההנהלה של הקיבוץ - לפי הקבוע בתקנונו - מונה חמישה אנשים. מאחר שקיימת זהות ועדים, הם מכהנים גם בוועד המקומי. מאחר שחמשת חברי ועד ההנהלה, בכובעם כוועד מקומי, מייצגים את מאה חברי האגודה, היחס הוא חבר ועד לכל עשרים בוחרים, ולפיכך, ארבעים הבוחרים שאינם חברי אגודה יהיו זכאים לשני נציגים בוועד המקומי, בנוסף על חמשת חברי ועד ההנהלה בכובעם כחברי ועד מקומי.

מעמד שווה
מכל האמור עולה כי התושבים יכולים לפנות לשר על מנת לקבל נציגות בוועד המקומי, שהוא חלק מהשלטון המקומי, וממילא הקיבוץ אינו יכול למנוע זאת. כמובן שנציגים אלה ייבחרו על ידי התושבים שאינם חברי האגודה,
ומעמדם בוועד המקומי יהיה שווה למעמדם של שאר חברי הוועד המקומי.

למען הסר ספק יובהר כי נציגי התושבים בוועד המקומי יוזמנו להשתתף וישתתפו אך ורק בישיבות הוועד המקומי בקיבוץ, ולא ישתתפו בישיבות ועד ההנהלה (מזכירות) של הקיבוץ - גוף שאליו, כאמור, הם אינם יכולים להיבחר.

אם כן, כאשר מתקיימת זהות ועדים ביישוב, מכהנים חברי ההנהלה של היישוב גם כחברי הוועד המקומי, כלומר "בחירתם" לוועד המקומי תלויה במועד הבחירות באגודה, וכך גם משך כהונתם. לעומת זאת, נציגי הת