האם בני זוג נשואים, שנפרדו בפועל זה מזו לפני "המועד הקובע" לשיוך הדירות בקיבוץ, אך טרם התגרשו פורמאלית - הם עדיין "יחידה משפחתית אחת", או שתי יחידות של "משפחה"? האם הפרידה "תעשיר" בדירה כל אחד מבני הזוג שנפרדו, הגם שהסטטוס האישי הרשמי שלהם הוא נשואים, או שמא, לנוכח היעדר הגירושים הפורמליים - הם ייחשבו עדיין כיחידה משפחתית אחת הזכאית לשיוך של דירה אחת - גם כאשר אין ביניהם עוד קשר של זוגיות, והם חיים בנפרד זה מזה?

עוד ענייני שיוך מקיבוצים:
כפר גלעדי: היכן תתברר תביעת שיוך נגד הקיבוץ
קיבוץ שניר: מי מוסמך לדון בשתי תביעות שיוך
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

השאלה הזו, שהגיעה לערכאות, וסוקרה כאן בעבר, הגיעה עד לבית המשפט העליון, בערעור שהובא לפניו בידי שני זוגות נשואים, אך פרודים, מקיבוץ גבעת-חיים איחוד, ועיקרה: כיצד יש לסווג "משפחה" בקיבוץ לצורך החלת ההחלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל, המאפשרת שיוך דירות בקיבוץ.

עו"ד הראל טיקטין, פרקליטם של חברי הקיבוץ המערערים, טוען בערעור שיש לבחון מיהם "בני זוג" לפי מבחן מהותי-סובייקטיבי, המתבסס על מצב היחסים בפועל בין חברי הקיבוץ ומתייחס לנתונים האישיים של כל זוג חברים.

קיבוץ גבעת-חיים איחוד, באמצעות עורכי הדין איל טלמון ומלי דגני, משיב כי מבחן הסטאטוס האישי הפורמלי הוא המבחן הראוי לסיווג בני זוג לצורך שיוך היחידות, במיוחד כאשר קיים חשש מ"פירוד פיקטיבי משיקולי תועלת", לצד הקושי להגדיר מיהם "פרודים" ומהי פרידה.

הקיבוץ מוטרד מכך כי שיוך יחידת דיור לכל אחד מבני הזוג, בעודם נשואים, יביא לכך שלכל אחד מהם למעשה יוקנו זכויות בשתי יחידות שיהוו חלק מרכושם המשותף, ובכך הם יופלו לטובה לעומת יתר חברי הקיבוץ, ולכן הוא מעדיף את "מבחן הסטטוס האישי הרשמי" של בני הזוג.

השופטת עדנה ארבל, מבית המשפט העליון, מקבלת בסופו של יום את עמדתו של עו"ד טיקטין, ובפסק דין ארוך, מפורט ומנומק - אליו הצטרפו, בהסכמה, השופטים ניל הנדל וצבי זילברטל - היא משווה למעשה את זכויותיהם של בני זוג נשואים החיים בנפרד, לזכויותיהם של "יחידים" (גרושים, אלמנים ורווקים) בכל הנוגע להקצאת קרקע לחברי קיבוצים לפי החלטה 751.

המשמעות המיידית היא כי כל אחד מבני הזוג הפרודים, במועד-הקובע, זכאי שתוקצה לו יחידת דיור נפרדת בקיבוץ, וזאת בשונה מבני זוג שאינם פרודים, הזכאים להקצאת יחידת דיור משותפת אחת.

מבחן מהותי
תחילה, סיפור הדברים. בשנת 2002 החליטה האסיפה הכללית של גבעת-חיים איחוד לאמץ את החלטה 751. בהתאם, העביר הקיבוץ לוועדת הפרוגרמות (שתפקידה לאשר את מספר יחידות הדיור לשיוך) רשימה של מי שהיו חברי קיבוץ במועד-הקובע (מועד החלטת האסיפה), תוך הבחנה בין "בני זוג" ל"בודדים". אלה גם אלה אמנם זכאים לשיוך של יחידת דיור אחת, אך החברים-המערערים "סווגו", בהיותם נשואים פורמלית, כ"משפחה" (זכאים רק לשיוך של יחידה אחת), ומכאן טענתם כי היו צריכים להיכלל ברשימת היחידים (המזכה כל אחד מהם, כ"יחיד", בדירה).

במאי 2010 דחה השופט יהודה פרגו, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, את תביעתם של אותם בני זוג פרודים להכיר בהם כ"יחידים" לצורך שיוך הדירות, וקיבל את עמדת הקיבוץ, לפיה בני זוג הם מי שנשואים כדין, לרבות פרודים, ואילו "יחיד" הוא רווק, גרוש או אלמן. "אין זה ראוי", אמר השופט פרגו, "להעשיר את 'היחידה המשפחתית' של בני הזוג הנשואים ביחידת דיור נוספת רק בשל היותם פרודים, במיוחד כשמדובר ביחידות שבנה הקיבוץ על קרקע ציבורית השייכת למנהל מקרקעי ישראל".

השופטת עדנה ארבל מבית המשפט העליון מבקשת להסתייע, לצורך פרשנותה ותכליתה של החלטה 751, ב"החלטת שיוך" מאוחרת יותר של מועצת מקרקעי ישראל (שמספרה 979) - שם מופיעה הגדרה של "משפחת חברים באגודה", המכילה בני זוג או יחיד, המהווים יחידה משפחתית בקיבוץ. "הפרשנות לפיה יש להבחין בין זוג נשוי לבין זוג נשוי החי בנפרד", מנמקת השופטת את גישתה, קיימת בשורה ארוכה של דברי חקיקה הנוקטים התייחסות מובחנת לבני זוג פרודים, אף במקרה שבני הזוג לא נפרדו בהליך פורמלי של גירושים.

לצורך שיוך דירות, לפי החלטה 751, פוסקת השופטת ארבל - ובכך משנה את פסיקתו של בית המשפט המחוזי - יש לבחון את השאלה מי הם בני זוג לפי מבחן מהותי, תוך בחינת היחסים השוררים ביניהם ובהתבסס על מצב הדברים בפועל, ולא באמצעות מבחן נוקשה, המתעניין רק בסטטוס האישי הפורמלי שלהם. מבחן מהותי יאפשר הכרה ב"פרודים" כ"יחידים" ולא כ"בני זוג", מדגישה השופטת, בהתאם לאמות מידה שהיא מתווה.

טיב היחסים
נשואים המבקשים להיות מוכרים כ"פרודים" לעניין החלטה 751, יידרשו להוכיח כי הם אינם בני זוג הלכה למעשה, כי אינם מקיימים קשר