מחלוקת התעוררה בין אחד החברים לבין כפר גלעדי לגבי שיוך מגרש בקיבוץ. הליך גישור שנמשך למעלה משנתיים לא צלח, ובאמצעות עו"ד הראל טיקטין הגיש החבר תביעה לחייב את הקיבוץ לשייך לו את המגרש ולמסור לידיו את החזקה בו, ואף עתר לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב אי-מסירת המגרש לחזקתו.

עוד על השיוך בקיבוצים:
קיבוץ שניר: מי מוסמך לדון בשתי תביעות שיוך
משמרות: "צו מניעה" להליך שיוך הדירות בקיבוץ
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

הקיבוץ, באמצעות עורכי הדין חן גביע ויניב מור ("שלמה כהן ושות'"), מבקש מבית המשפט לעכב את ההליכים בתביעת החבר, ולהעבירם להליכי בוררות בעקבות החלטת אסיפה משנת 2006: "מחלוקות שיתעוררו בין הקיבוץ לחבריו בעניינים הנוגעים להחלטות האסיפה הכללית הנובעות מהליך שיוך הדירות בקיבוץ, יידונו בשלב ראשון בפני ועדת גישור פנימית, וככל שהליך זה לא יישא פרי, יידונו בשלב השני בפני ועדת בוררות חיצונית".

ההחלטה, אומרים עורכי הדין, מונעת מהמשיב את האפשרות לפנות לבית המשפט בתובענה מעין זו שהגיש נגד הקיבוץ. החבר מתנגד. לטעמו, אכן יכולה אגודה לקבוע הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים, אולם היא חייבת לקבוע אותן בתקנון האגודה, ואינה יכולה להסתפק בכך שהן נקבעות בהחלטה רגילה של אסיפה כללית.

השופט יוסף סוהיל, מבית משפט השלום בנצרת מסביר כי בפקודת האגודות השיתופיות קיימת הוראה מיוחדת (סעיף 52) הקובעת כי יכולה אגודה לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה,
בין על ידי הרשם או באופן אחר. כך יכולה האגודה לקבוע בתקנון כי סכסוכים, בכלל, או סוג מסוים של סכסוך - יובאו להכרעת רשם האגודות.

הרשם יכול ליישב את הסכסוך בעצמו או להעבירו לבורר. במקרה זה, אומר השופט, קבעה החלטת האסיפה מנגנון ליישוב סכסוכים הנוגעים להליך השיוך, והקיבוץ אף פנה כנדרש לרשם האגודות לשם אישור מינוי הבוררים שיכהנו בוועדת הבוררים החיצונית. התוצאה היא שהאסיפה הפעילה את הסמכות המוקנית לה. החלטתה תקפה, ואינה מנוגדת לתקנון הקיבוץ.

השופט מורה על עיכוב ההליכים בתביעת החבר, ופוסק כי על הסכסוך להתברר בהתאם למנגנון ליישוב סכסוכים הנובעים מהליך שיוך הדירות בקיבוץ.