האם גזלו עובדים שפוטרו מ"עמיעד מערכות מים בע"מ" (מקיבוץ עמיעד), סודות מסחריים הקשורים במסנן מים שפיתחה עמיעד? השופט ד"ר עדי זרנקין, מבית המשפט המחוזי בחיפה, משיב על כך בשלילה ואומר: "המידע המצוי בבסיס מסנן המים של עמיעד אינו מידע סודי, אלא מידע המצוי בנחלת הכלל, וככזה אינו מהווה מידע סודי, ואינו מוגן על ידי חוק עוולות מסחריות, כסוד מסחרי".

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
גזבר שפיים לשעבר יהודה דורון הורשע במעילה
החבר נגד קיבוץ הראל: תובע משני הכיוונים
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

בכך דוחה השופט את תביעתה של חברת עמיעד מערכות-מים, שטענה לגזל סודותיה המסחריים והפרת זכויות יוצרים במוצריה, כנגד עובדים בכירים לשעבר שלה, וכנגד חברת "טי.אס.טי סינרג'י בע"מ", שהקימו עובדים אלה לאחר עזיבתם את החברה.

עמיעד מערכות-מים היא חברה ציבורית העוסקת בפיתוח ובשיווק פתרונות סינון מים מתקדמים. בשנים 2009-2006 פיתחה דגם של "מסנן חוטים למים". בתפקידם כמנכ״ל החברה ומנהל הפיתוח, היו שני הנתבעים, עובדי עמיעד לשעבר, חשופים לסוגי מידע שונים של עמיעד, לרבות מידע טכנולוגי - הן באשר למסנן המים האמור והן למידע עסקי שלה.

משנודע לעמיעד כי "סינרג'י", אותה הקימו הבכירים שפוטרו, פנתה לגורמים שונים בהצעה להשקיע בה לצורך הפקה ומכירות של מסנן מים - היא מיהרה, באמצעות עורכי הדין זוהר לנדה ונועה הבדלה, להגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד הנתבעים, בה טענה כי הנתבעים עשו שימוש במידע סודי שלה לצורך פיתוח מסנן המים של סינרג'י (בהמשך נמחקה התביעה כנגד המנכ"ל-לשעבר, בעקבות הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים).

לטענת עמיעד, בתחילת יולי 2009 פעלו הנתבעים "להקמת חברה המתחרה בעמיעד, בעודם מועסקים על-ידה, תוך הפרת הסכמי ההעסקה שלהם וחובות תחרות וסודיות". הנתבעים פעלו כדי לגזול את סודותיה המסחריים, טוענת עמיעד, "כדי להעבירם לסינרג׳י, ולגייס משקיעים על בסיס הטכנולוגיה הייחודית שנגזלה על-ידם". הנתבעים הציגו את הטכנולוגיה של עמיעד, לדבריה, כפיתוח מקורי שלהם, ואף פנו אל לקוחות עמיעד וניסו לשדלם להשקיע במוצר.

עוד אומרת עמיעד כי לאחר שפוטר מנהל הפיתוח נמצא כי "חלק מתוצרי העבודה והפיתוח נמחקו" ממחשבי התובעת, שהיו בשימושו, מבלי שנעשה להם גיבוי כלשהו, וכי תוכנות מקצועיות ״נעלמו״ ממשרדי עמיעד. לטענתה, מנהל הפיתוח לשעבר "גיבה את תוצרי עבודתו, ומידע רגיש של עמיעד, על כונן חיצוני, אותו שמר לעצמו". עמיעד דורשת שהנתבעים יחדלו מהשימוש בסודותיה וישיבו לה את הרווחים שהפיקו כתוצאה מכך, ומבקשת מהם פיצוי בסך 4 מיליון ש"ח.

העובדים-לשעבר, יחד עם חברת סינרג'י, באמצעות עורכי הדין אדם פיש ושחר הופמן ("רחל בן ארי, אדם פיש ושות'"), מבקשים לדחות את התביעה נגדם. לטענתם, סינרג׳י הוקמה בידיהם, יחד עם שותף נוסף (שיוצג בתביעה זו בידי עו"ד איל פאר). במהלך ינואר 2010 הם החלו בפיתוח מסנן חוטים לספיקות גבוהות שיבוסס על קונספט חדשני, השונה לחלוטין מזה של עמיעד. המוצר שלהם, הם מתארים, מיועד לפרויקטים בהם עולה דרישה לספיקות גבוהות בשילוב עם דרגת סינון עדינה, פלח שוק שלתובעת אין פעילות ונוכחות בו.

עורכי הדין פיש והופמן מבקשים לשכנע את בית המשפט כי הטכנולוגיה המשמשת במסנן של עמיעד היא מידע "המצוי בנחלת הכלל ואינו יכול להיות סוד מסחרי". העובדים שפוטרו, אומרים הפרקליטים, לא העבירו לסינרג׳י מידע סודי, טכנולוגי או עסקי שלא היה רשאים להעביר.

לא רק שעמיעד אינה שומרת כסוד את רשימת לקוחותיה (המפורסמת באתר האינטרנט שלה ובפרסומים שונים) או את טכנולוגיית סינון החוטים שלה, אלא שבמפעל עמיעד נערכים סיורים מודרכים בהם ניתן הסבר מפורט על הליך ליפוף החוטים.

השופט מוצא כי בפניו "שעטנז של עילות, אשר חלקן מקורן ביחסי עובד ומעביד, והן בסמכות בית הדין לעבודה, וחלקן בסמכות בית המשפט המחוזי". לפיכך הוא מפצל את התביעה, באופן שאותן עילות תביעה המבוססות על יחסי עובד-מעביד יידונו בבית הדין לעבודה (שם הגישה עמיעד תביעה מקבילה בסך 1.6 מיליון ש"ח, שבירורה טרם החל).

עמיעד, מתאר השופט, "מאשימה את הנתבעים בערב רב ורבגוני של הפרות דין, אך כדי להצליח בתביעתה היה עליה להוכיח כי היא בעלת סודות מסחריים וכי מסנן המים של סינרג'י הוא בעל דמיון מהותי למסנן המים שלה".
אם עשו הנתבעים שימוש במידע שהוא נחלת הכלל, אף אם הוא מידע אשר גם עמיעד עושה בו שימוש, מבהיר השופט, הרי שאין המידע סודי, והשימוש בו מותר.

לפני בית המשפט הובאה עדותו של מי שהמציא את המסננים שעמיעד משווקת, ואשר מכר לה את הידע ואת הרישיון לייצרם. השופט מוצא כי הידע המצוי במסננים של עמיעד מבוסס על מידע טכנולוג