מתי מהווה "עצימת עיניים" מצד נושאי משרה, ידיעה או "שתיקה רבת שנים" שלהם - "הסכמה" לשינוי בתנאי העסקה של המנכ"ל? מתי יכול "מי שאמור לנהל את הצלחת" ונותן הוראות לגבי ביצוע שכרו - להניח ש"זה בסדר", כי כולם מודעים לכך?

עוד על המנהלים בקיבוצים:
מנהלי הקיבוץ - מזכירים או מנכ"לים?
אפיקים: סערה סביב הסכם פרישת מנהל הקהילה
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

האם, בסופו של יום, היו "אי-הסדר וחוסר הפורמאליות" ששררו במערכת היחסים עם מי שהיה מנכ"ל האגודה השיתופית "מיגוון מפעלים גרפיים" בקיבוץ משמר-דוד - בעוכריה של האגודה בתביעתה נגד המנכ"ל-לשעבר, כי זה ישיב לה כ-6.8 מיליון ש"ח, שלטענתה שולמו לו שלא כדין במסגרת תנאי העסקתו?

"לאחר שנים רבות נפרדו דרכיהם של מנכ"ל ומפעל קיבוצי", פותח השופט אילן איטח את תיאור הדברים, עליהם כתבנו כאן בעבר.

האגודה טוענת כי המנכ"ל נטל לעצמו תנאי עבודה שחורגים מאלה שהוסכמו, ולכן עליו להשיב כספים רבים למפעל. המנכ"ל, מצדו, דוחה את הטענות וטוען כי המפעל הוא שחב לו כספים. כל צד מאשים את השני ב"עלילות" וב"קנוניות". אגודת המפעל, ממשיך השופט, מצויה בבעלות מלאה של "אגודת אחזקות" באמצעותה מנהל הקיבוץ את פעילותו המסחרית. הוועד המנהל של אגודת האחזקות משמש כהנהגה הכלכלית של הקיבוץ.

מאבקי כוחות
המנכ"ל, לשעבר חבר הקיבוץ, מונה לתפקידו בשנת 1993, כשלוש שנים לאחר עזיבתו. בשנת 2001, על רקע הפסדים של החברה-הבת, "מיגוון אריזות", הוא מונה לשמש גם כמנכ"ל ומנהל המכירות שלה, והצליח להעלות אותה, בשנת 2004, על פסים של רווחיות.

משבר אמון בין יו"ר אגודת האחזקות ומנכ"ל המפעל, בתחילת 2007, לצד דוח ביקורת פנים של הקיבוץ על היחסים שבין הקיבוץ לתאגיד האחזקות ולמפעל - הובילו את המנכ"ל להתפטר מתפקידיו. אירוע זה עורר סערה בקיבוץ, שכן הצלחת המפעל זוהתה עם המנכ"ל הפורש.

החלו לצוץ טענות לאי-סדרים בקשר לתנאים מהם נהנה המנכ"ל שפרש. הערות בדוח הביקורת התייחסו ל"היעדר נתונים על תנאי העסקת מנהלים באגודה ועל הפגנת סימני צריכת ראווה". האגודה טענה בתוקף שהמנכ"ל נטל לעצמו תשלומים או הטבות שלא היה סיכום לגביהם. המנכ"ל השיב כי מדובר ב"התחשבנות אישית ורדיפה".

המחלוקת סביב המנכ"ל, מתאר השופט, "היתה חלק מחזית רחבה יותר של סכסוך ומאבק כוחות בין החברים, בכל הקשור לניהול הקיבוץ. כשליש מהחברים התארגנו כאופוזיציה ופעלו בעניינים שונים כנגד הנהגת הקיבוץ". היה כאן, מוסיף השופט, "מאבק יצרי שגלש אל עבר חברי הקיבוץ".

באמצעות עורכי הדין ארז דר-לולו, דוד וינשטיין, שירה שחם ("ליפא מאיר ושות'"), דרשה האגודה בתביעתה מהמנכ"ל כי ישיב לה כ-6.8 מיליון ש"ח, שלטענתה שולמו לו שלא כדין.

כתב התביעה מפרט טענות בקשר לרישומים בספרי החשבונות של האגודה אשר היוו, לטענת האגודה, מניפולציות שמטרתן להגדיל את הרווח התפעולי (ממנו זכאי היה המנכ"ל לבונוס בשיעור מסוים לאחר פחת); תשלומי שכר (ובהם סטייה מחישוב ההצמדה של השכר); הנחיות להגדלת שכר הבסיס בסכומים ניכרים; תשלומי שכר חריגים; פדיון וניצול ימי חופשה שנתית (מעבר לזכאות או בתעריף חריג); הפרשות לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות מעבר לתקרת השכר שהוסכמה; שימוש ברכב מסוג "ג'יפ טוראג" ללא אישור; הנחיה שנתן המנכ"ל להנהלת החשבונות לשחרר לטובתו את פיצויי הפיטורים שנצברו לזכותו, הגם שנסיבות ההתפטרות אינן מזכות בתשלום פיצויי פיטורים; וכן דרישה לפירעון הלוואה בסך 154 אלף ש"ח.

באמצעות עורכי הדין עופר צור והראל שחם, דחה המנכ"ל את הטענות שיוחסו לו ואמר כי לא רק שהמסמכים הכתובים אינם משקפים את כל ההסכמות לגבי שכרו, אלא שתנאי שכרו "היו ידועים לדירקטורים, לראשי הקיבוץ ולמזכירי המשק, וממילא הוסכמו". בתביעתו הנגדית הוא תבע הפרשי שכר שונים שלא שולמו לו.

מי אישר ג'יפ
השופט אילן איטח, בפסק דין ארוך, פורש אחת לאחת את הטענות ההדדיות של המפעל והמנכ"ל-לשעבר ואומר כי הן "פרי דבקות בקונספציה, כל אחד בשלו, חשדנות יתרה בצד השני, וחוסר סדר, בלשון המעטה, ששרר בכל הקשור לתנאי השכר של המנכ"ל" - חוסר סדר שהאחריות לו רובצת באופן שווה לפתחם של שני הצדדים, אך פועל לרעת האגודה. בית הדין מייחס משמעות רבה לידיעתם או לשתיקתם של הדירקטורים בקשר לאירועים, וכן לדרך התנהלות המנכ"ל.

הג'יפ "מנקר העיניים", כפי שהעיד אחד מנושאי המשרה, משמש לבית הדין דוגמה להתנהלות הלקויה. "בהיעדר הסכמות ברורות", אומר בית הדין, עומדת לנתבע הטענה כי "הרכב היה גלוי וידוע לכולם - לדירקטוריון ולקיבוץ, וכי מידיעה זו ניתן להניח הסכמה". לדעת השופט, במצב בו נושאי המשרה הנוגעים בדבר יודעים על השימוש ברכב (במיוחד אם לשיטתם הדבר חורג מהמוסכם) - הרי בהיע