מה דינו של חבר קיבוץ מתחדש שמבקש לממש באופן אישי פטור ממס הכנסה, לו הוא זכאי בשל נכותו? מי נהנה מהפטור? החבר או הקיבוץ? ואיך קשורים הדברים להסכם שכר טרחה עם פרקליטים, שלא נוסח בצורה ברורה?

עוד על מסים וקיבוצים:
הקיבוצניקים לא זכאים להחזרי "מס הכנסה שלילי"
אשדות יעקב איחוד: מרד מסים בשכונת ההרחבה
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

חבר קיבוץ איילת השחר, "איש בעל יכולות", כלשון בית המשפט, שהוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ביקש לקבל פטור מניכוי מס הכנסה משכר עבודתו, אך התברר לו כי לצורך זה עליו להגדיל את אחוזי הנכות שלו. לפיכך שכר החבר את שירותיהם של שני פרקליטים, כדי שאלה יצליחו לגרום לכך ששיעור הנכות שלו במוסד לביטוח לאומי יועלה כך שיזכה אותו בפטור ממס.

בתום הטיפול המשפטי עלה בידי עורכי הדין הללו להשיג לו שיעור נכות שכתוצאה ממנו קיבל החבר אישור בדבר פטור מתשלום מס הכנסה, בדיעבד (שש שנים לאחור) ולצמיתות.

פטור וחבר
עורכי הדין מבקשים עתה את שכר טרחתם. הם טוענים כי לפי הסכם שערכו עם החבר, שכרם נגזר מהצלחתם. באמצעות עו"ד יוסי לחיאני תובעים עורכי הדין, בבית משפט השלום בנצרת, כי חבר הקיבוץ ישלם להם 50,848 ש"ח שכר טרחה. "משהושג הפטור", הם טוענים, "חלקם בהסכם בוצע", ועתה על החבר לשאת בתשלום שכרם.

לשיטתם, הוסכם כי הם "יקבלו 15% על בסיס 1,000 ש"ח לחודש לכל התקופה". לפיכך, הם טוענים, יש לשלם להם 150 ש"ח לכל חודש, החל מיום קבלת הפטור אצל החבר ועד הגיעו לגיל 67 .

החבר מסרב ואומר שמבירור שערך נמצא כי "בהיותו חבר קיבוץ הוא אינו יכול לממש את הפטור ממס, ולכן אין מקום לתשלום שכר טרחה". החבר-הנתבע, באמצעות עורכי הדין דניאל גלס ומירה אליהו, אומר כי פקיד השומה בעיר צפת אמר לו כי לחברי קיבוץ "אין אפשרות לממש פטור שכזה". לכן, מבחינתו, התוצאה היא שהוא "אינו יכול ליהנות מהפטור, ומכיוון שהסכם שכר הטרחה מתבסס על הצלחה ועל תשלום מתוך תקבולי כספים בפועל, אין התובעים זכאים לשכר טרחה".

החבר מדגיש כי לא צמחה לו כל הטבה כספית בעקבות הפטור שניתן לו בהיותו חבר קיבוץ, וכי על עורכי הדין היה לברר סוגיה זו קודם שהחלו בטיפול המשפטי עבורו.

כדי להסביר את מערכת היחסים המלאה שבין החבר לקיבוץ בכל הנוגע לסוגיית המיסוי, מגיע לדיון מיכאל גל, מנהל תחום חקלאות ברשות המסים, שמעיד כי חישוב המס של הקיבוץ וחבריו נעשה בדוח המס של הקיבוץ. אם הקיבוץ כולו אינו מגיע לחבות במס - החבר-התובע אינו יכול לממש לגביו את הפטור לו הוא זכאי.



פטור ממס לחבר קיבוץ, אשר שכרו מדווח בדוח המס של הקיבוץ, יינתן במסגרת השומה של הקיבוץ, ואין צורך בפנייה פרטנית לפקיד שומה. כאשר מדובר בקיבוץ מתחדש, כדוגמת קיבוצו של הנתבע, נערך חישוב מס פרטני על הכנסת כל חבר וחבר, אך סך המס משולם על ידי הקיבוץ.

במקרים נדירים בהם הכנסות החבר אינן מועברות לקיבוץ, והחבר מקבל על כך אישור מהקיבוץ, הוא יכול לפנות לפקיד שומה ולקבל אישור למעביד על מנת שלא ינוכה לו מס במקור. אם זכאי הקיבוץ להחזר מס כתוצאה משימוש שהוא עושה בניכוי המס שבוצע במקור לגבי חבריו, ואין לקיבוץ חבות אחרת במס - כי אז משיב מס הכנסה לקיבוץ את כל המס שגבה.

לכן לא ניתן לבצע החזר מס מרשות המסים אל החבר עצמו, מסביר העד, שכן החזר המס בוצע ישירות לקיבוץ. לדעתו, כיום, ככל שהדבר נוגע לרשות המסים, יכול הנתבע לממש את הפטור שניתן לו, אך זאת במסגרת קיבוצו. במקרה שהקיבוץ אינו מסכים לכך, מציע מיכאל גל, יכול הנתבע להגביל את חברותו בקיבוץ באופן שיהיה "חבר בעצמאות כלכלית", ובמצב שכזה, בהיבט ההכנסה, הוא נישום באופן עצמאי ולא דרך הקיבוץ.

פטור ושכר
החבר הנתבע מציג לבית המשפט עדות לפיה קיבוץ איילת-השחר, בהתאם להחלטותיו, אינו מחזיר מס לחבריו בגין שומות המס שלו, ובהתאם לתקנון הקיבוץ חברי הקיבוץ אינם זכאים למעמד של "עצמאות כלכלית". אך השופטת רננה גלפז מוקדי לא משתכנעת כי החבר אכן הוכיח שאינו יכול לממש את הפטור שזכה לו.

בחישוב הפרטני הנוכחי שמבצעת רשות המסים בקיבוץ המתחדש, "יכול הנתבע לממש את זכאותו לפטור ממס גם בהיותו חבר קיבוץ", אומרת השופטת ומוסיפה: "גם אם אין בקיבוץ איילת-השחר מעמד של חבר בעצמאות כלכלית, הדבר לא נדרש ואין כל מניעה שהנתבע ייהנה מן הפטור, בהיותו חבר מן המניין בקיבוצו, בלא שיצא לעצמאות כלכלית".

אם כך, נותר לדון בשאלה מהו שיעור שכר הטרחה שעל החבר לשלם לפרקליטיו. השופטת מוצאת שהסכם שכר הטרחה שנערך אינו מתאים למהות הטיפול, אינו מפורט ואינו ברור דיו. הצדדים חפצו לנסח ביניהם הסכם שכר טרחה "תלוי תוצאה".

התוצאה היא השגת פטור ממס לנתבע, וזו הושגה. העובדה שבפוע