יותר ממאה ילדים, ניצולי שואה, הצילה דר' לֶנָה קִיכְלֶר-זילברמן, ילידת פולין. הספר "מאה ילדים שלי", שכתבה בשנת 1959, מתאר את קורותיהם ואת סיפורה של קיכלר - שהגיעה לקראקוב באביב 1945, לאחר המלחמה, ומצאה שם עשרות ילדים יתומים בני 3 עד 15, במצב קשה.

עוד על ניצולי שואה בקיבוצים:
ניצול השואה מהקיבוץ מסייע לניצולים אחרים
זוכר ומספר - הילד שניצל מהנאצים והגיע לקיבוץ
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

היא החליטה למצוא בית לילדים האלה, שאת חלקם אספה ממנזרים, מבתי נוצרים ואף מהרחובות אל מבנה בעיר הקיט והנופש זקופאנה שבדרום פולין, שהפך לבית יתומים בו הוענקו לילדים חינוך ושיקום. כעבור שנה, לנוכח גילויי עוינות מקומיים, העבירה "אם מאה הילדים" את הילדים לצרפת, ובשנת 1949 עלתה עמם לישראל. חלקם נקלטו בקבוצת שילר, וגם בקיבוץ צרעה.

"ילדי לנה", כפי שכונו הילדים האלה, מספר אתר האינטרנט של קבוצת-שילר, אומצו על ידי משפחות שונות והתחנכו עם שאר ילדי הקיבוץ. ברשימת הילדים המופיעה באתר נכלל גם האדם שהתייצב לאחרונה בפני השופט יהושע גייפמן, ובאמצעות עו"ד דוד יגול גולל את סיפורו המרתק על גלגולו של ילד יהודי שנולד בפולין בשנת 1940, קיבל זהות חדשה, ועתה, לאחר 73 שנים, הוא מבקש להחזיר לעצמו את שמו המקורי.

האיש, הנושא כיום את השם יוסף ארצי, מבקש מבית המשפט לקבוע כי הוא אברהם חיים שטייגביגל, יליד פולין. הוא מספר כי עלה לישראל בשנת 1949 במסגרת עליית הנוער, בהדרכת לנה קיכלר-זילברמן, שאיתרה וקיבצה ילדים שהוסתרו בשואה. הוא היה בין הילדים שהועברו על-ידה ממנזר ברמנוב שבפולין לבית הילדים בזקופאנה שבפולין, משם הועבר לצרפת ולאחר מכן לישראל.

בבואו לארץ ידע כי בילדותו נקרא יוז'ו, אך לא זכר את שם משפחתו. שמו הפרטי שונה בקיבוץ לשם עברי: יוסף, ומאז נקרא יוסף בוכנולד ארצי (מאוחר יותר, בשנת 1964, הוא ביטל את שם המשפחה בוכנולד).

בתוכנית תחקירים שערך הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית, בעקבות אותם ילדים נעדרי זהות שעלו ארצה לאחר השואה - אותר בעיר קרקוב תיק מסמכים, בבית של משפחה פולנית. האישה שמסרה את התיק סיפרה שהוא הושאר בבית הוריה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

לדבריה, בזמן המלחמה, בשנים 1943 או 1944, הוסתר בבית הוריה ילד כבן שלוש שנקרא יוז'ו. אמו של הילד הותירה בבית את תיק המסמכים, בו נמצאו תעודת הנישואים של ההורים ותעודת הלידה של ילד בשם חיים אברהם שטייגביגל, שנולד ב-1.1.1940.

פרטים אלה הובילו בהמשך, בדרך של הצלבה עם "דפי עד" ב"יד ושם", לאיתור אחותה של האם ומשפחתה בארץ, וכן לאיתור תמונה, בארכיון בעיר ורשה שבפולין, של ילד בשם יוז'ו, שעל אודותיה נכתב כי ילד זה הגיע לבית הילדים בזקופאנה ממנזר בעיר רמנוב. האישה שמסרה את תיק המסמכים וסיפרה את סיפורה אישרה כי הילד שבתמונה הוא זה שהוסתר בבית הוריה, שם השאירה אמו את תיק המסמכים.

את תמונת הילד יוז'ו זיהתה גם הגננת נטליה פרברי, שטענה כי טיפלה בו בבית הילדים בזקופאנה,
ושהוא הילד שהגיע ארצה עם ילדי לנה קיכלר-זילברמן לקבוצת-שילר. הגננת צירפה תמונות נוספות בהן נראה הילד יוז'ו יחד אתה, ואדם שהיה עם יוז'ו במנזר והגיע עמו לקבוצת-שילר אימת את הדברים.

כך נמצא כי אכן מדובר בילד יוז'ו, שעלה עם אחרים לקבוצת-שילר, ושם קיבל את שמו הישראלי. גם בן משפחתו המאמצת מהקיבוץ זיהה את הילד שבתמונה.

השופט מעיין בצילום כרטסת ארכיון מקבוצת-שילר, ומוצא כי בין "ילדי לנה", שהובאו יחד לקבוצת-שילר בשנת 1949, היה גם יוסף ארצי.

המדינה, שהיא "הצד השני" בהליך משפטי כזה, באמצעות עו"ד אורלי לוי מנצור מפרקליטות המדינה - אינה מתנגדת לבקשה. השופט פוסק ומצהיר כי יוסף ארצי (שבינתיים ויתר על אזרחותו הישראלית) הוא אברהם חיים שטייגביגל, יליד פולין.