571,038 ש"ח ישלם קיבוץ נווה-אור לקיבוץ אפיקים, בתוספת ריבית ארגונית, ועוד הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 70 אלף ש"ח - כך פוסקת השופטת עירית הוד מבית משפט השלום בנצרת, בתום פרק שיפוטי בהלכות של דגים ודייגים ושותפות שלא צלחה.

עוד על שותפויות וקיבוצים:
כפר רופין נתבע בגלל שותפות בה לא היה מעורב
גבע: מדוע פורקה שותפות הקיבוץ בענף הלול?
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

שני הקיבוצים הסכימו על הפעלה משותפת של ענף המדגה, במסגרת זכות הפעלה שקיבל נווה-אור לבריכות הדגים של קיבוץ חמדיה. הצדדים היו לשותפים במדגה חמדיה עד שלבקשת אפיקים הסכימו לסיים את ההפעלה המשותפת של ענף המדגה ביום 31.12.2008, כך שנווה-אור ימשיך להפעיל את הבריכות בעצמו, ללא שותפות עם אפיקים.

מחלוקת כספית נותרה נטושה בין הצדדים. בעת הפירוק קיבל אפיקים 470 אלף ש"ח לפי חלקו המאזני בשותפות, ונותרה שאלה אם זכאי הוא לסכום נוסף, הנובע מחישוב ערך המלאי של המדגה.

אין זה דבר שגרתי, שבית המשפט נדרש לפסוק במחלוקת בין שני קיבוצים. באמצעות עו"ד עדי מיכלין מבקש אפיקים מבית המשפט לפסוק בהתחשבנות שבין הצדדים. לטענת אפיקים הוסכם שבשלב הראשון ייעשה חישוב חלקו בשותפות במועד הפירוק לפי המאזן, "כאשר המלאי מוערך בהתאם לתקן", ובשלב השני, בסוף יוני 2009, לאחר מכירת המלאי, ייערך חישוב מעודכן של המלאי ליום פירוק השותפות. המנגנון לחשבון הסופי, אמר אפיקים, הוא לפי תוצאות המכירה של המלאי בפועל, בניכוי הוצאות אחזקת המלאי.

מנגד טוען נווה-אור, באמצעות עו"ד טל ניצן, כי אפיקים אינו זכאי לכל סכום נוסף מעבר למה ששולם לו בעת הפירוק. ענף המדגה הוא עונתי, מסביר נווה-אור, שפועל מחודש יוני עד יוני בשנה שלאחריו, כך שעד חודש יוני נמכרים הדגים שגודלו בשנה-שנתיים הקודמות.

מתוך רצון טוב, כדי לסיים את הסכסוך, הסכים נווה-אור כי אם המדגה ירוויח במחצית הראשונה של 2009, יתחלקו נווה-אור ואפיקים ברווח - אך בפועל, בשנת 2009 הפסיד ענף המדגה כמיליון ש"ח ("במקום רווח נקי מצופה של מיליון ש"ח"), ולכן, לשיטתו, אין אפיקים זכאי לכל סכום נוסף מעבר לסכום שקיבל.

הקושי בהתחשבנות, אומרת השופטת, הוא המועד בו פורקה שותפות המדגה, באמצע העונה. בשל כך לא ניתן היה לדעת במועד הפירוק מהו ערך המלאי האמיתי של השותפות.

"דגים נמצאים מתחת למים", העיד המומחה החשבונאי, וקשה להעריך את המלאי הנכון ואת שיעורי התמותה. לפיכך נוצר תקן מסוים שסוכם בין "ברית פיקוח" לבין שלטונות מס הכנסה, שאמור לייצג את המצב לעת עריכת המאזן.
העד הסביר כי המלאי בחודש דצמבר, בכל שנה, נקבע לפי התקן ומשמש בסיס לשנה הבאה כמלאי פתיחה. את השווי האמיתי יודעים רק כאשר פורקים את הבריכות, מוציאים את הדגים מהמים ושוקלים אותם.

השופטת בוחנת את דרך התנהלות המדגה ולומדת כי אכן, במועד פירוק השותפות, בסוף דצמבר שהוא גם מועד המאזן, לא ניתן היה לספור את המלאי. התקן, לפיו נערך המאזן במועד פירוק השותפות, אינו מייצג באופן אמיתי את מלאי המדגה ולא ניתן היה לקבוע מה חלקו של התובע במועד האמור על בסיס נתונים נכונים ומדויקים.

השופטת מעדיפה את גרסת אפיקים. לא סביר, היא אומרת, שהצדדים יסכימו כי החישוב ייעשה באופן שמבקש נווה-אור (חלוקה לפי חישוב תקן שאינו משקף את המצב האמיתי), שעלול לקפח מי מהצדדים לשותפות. היא דוחה את הטענה של נווה-אור, לפיה זכאותו של אפיקים לסכום נוסף מושפעת מתוצאות 2009. הוא ניהל את המדגה לבדו, ואין לקבל שהתנהלותו, ללא מעורבות אפיקים, תשפיע על תוצאות ההתחשבנות.

ההתחשבנות הנוספת, מסכמת השופטת, צריכה להיות בדרך של ספירת המלאי שנעשתה בסוף יוני 2009. אפיקים יקבל מחצית משווי הדגים, בניכוי הוצאות אחזקת המלאי, והיא מחייבת את את נווה-אור בתשלום סכום התביעה לאפיקים.