בן קיבוץ לוחמי הגטאות, שהתקבל לחברות בשנת 2010, הגיש תביעה על כי פוטר מעבודתו במטע האבוקדו, בו עבד כשכיר כשש שנים, עד לקבלתו לחברות בקיבוץ.

עוד על פיטורים בקיבוצים:
בית זרע: מה תקבל חברת קיבוץ שפוטרה
ניר דוד: מדוע פיטר הקיבוץ את המטפלת?
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

לטענתו, קודם לפיטוריו לא קוים עמו כל שימוע. בתביעה שהגיש לבית הדין לעבודה בחיפה, הוא תובע את דמי ההבראה שהגיעו לו לפי צו הרחבה בחקלאות, ופיצויי פיטורים. עוד הוא תובע פיצוי בעד פיטוריו שלא כדין ובעד עוגמת הנפש שנגרמה לו. סך כל הפיצויים והכספים שהוא תובע, באמצעות עורכי הדין גבי מיכאלי ועודד זאוברמן ("גבי מיכאלי ושות'"), הוא 87,793 ש"ח.

בכתב ההגנה שמגיש לוחמי-הגטאות, באמצעות עו"ד נעמי אשחר ("שלמה כהן ושות'"),
הוא מכחיש את הטענות ואומר כי עד לתקופה בה היה התובע לחבר קיבוץ, הוא אכן היה במעמד "עובד שכיר" והופרשו לו כל הסכומים להם היה זכאי.

הפסקת עבודתו נעשתה בהיותו חבר קיבוץ, כתוצאה מאי-שביעות רצון מעבודתו, ובוצעה לפי הכללים המקובלים בעניין זה בקיבוץ. בהיותו חבר, מוסיף לוחמי-הגטאות, לא התקיימו בתקופה זו יחסי עובד-מעביד בינו לבין הקיבוץ. עוד דוחה הקיבוץ את טענת התובע לפיה המעבר מהיותו עובד שכיר לחבר קיבוץ מהווה אירוע של פיטורים שמזכה אותו בפיצויי פיטורים. הקיבוץ מבהיר כי הוא הפריש לקרן הפנסיה של התובע את כל הסכומים להם היה זכאי, הן בהיותו שכיר והן בהיותו חבר הקיבוץ.

הצדדים הגיעו אל גלית דרוקר, רשמת בית הדין לעבודה, ולאחר בירור המחלוקת הודיעו שהושגה הסכמה. על דרך הפשרה, הסכים לוחמי-הגטאות לשלם לתובע תוספת של 10,000 ש"ח לפיצויי הפיטורים לגבי התקופה בה עבד כשכיר.

סכום זה, הסכימו הצדדים, משולם בנוסף לסכומי הפיצויים שכבר נצברו עבור התובע בקרן הפנסיה, המגיעים, בחישוב כולל, לכדי 52 אלף ש"ח.