טרם יבש הדיו על קביעת בית הדין האזורי לעבודה בנצרת כי מתקיימים יחסי עובד-מעביד ב"משפט העבודה" בין החבר לקיבוץ, בקיבוץ המתחדש - לפחות במקרה של תל-יוסף, בין מנהל המדגה לקיבוץ - וכבר קובע בית הדין הארצי לעבודה בירושלים כי בקיבוץ המתחדש אין יחסי עובד-מעביד לעניין תשלום דמי אבטלה, לפי חוק הביטוח הלאומי - במקרה של אפיקים, בין החברה-לשעבר לקיבוצה. התוצאה: שתי הלכות, האחת בערכאה הנמוכה - בתחום משפט העבודה, והשנייה בערכאה הגבוהה - הנוגעת למוסד לביטוח לאומי.

עוד על יחסי עובד-מעביד בקיבוצים:
האם בקיבוץ המתחדש יש יחסי עובד-מעביד?
האם משתנים יחסי העובד-מעביד בקיבוצים?
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

בכל הנוגע למשפט-העבודה קבע בית הדין הארצי לעבודה, בשורה של פסקי דין, שאין חלים יחסי עובד-מעביד בין חבר באגודה שיתופית לבין האגודה. ב"פרשת תל-יוסף" מצא בית הדין האזורי לעבודה בנצרת כי מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין החבר לקיבוץ, כתוצאה מהליך השינוי שעבר הקיבוץ. לדעת בית הדין האזורי - הלכות קודמות, שנקבעו בבית הדין הארצי, התייחסו לקיבוץ שיתופי ולא למתחדש, ולכן לא החיל אותן על המקרה שהיה לפניו.

באשר ל"חוק הביטוח הלאומי" - כאן כן מוגדרים היחסים בין חבר באגודה שיתופית לבין האגודה כיחסי עובד-מעביד, כי מבוטח, לפי החוק, הוא "מי שעובד". הגם שחברי הקיבוץ זכאים למרבית הקצבאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי (למשל: קצבאות ילדים, זקנה, נפגעי עבודה), אין המוסד לביטוח לאומי משלם להם "דמי אבטלה" - שכן, לעמדתו, לפי החוק, חבר באגודה שיתופית מסוג קיבוץ אינו נכלל בהגדרת "עובד" לעניין דמי אבטלה.



השופט יגאל פליטמן מבית הדין הארצי לעבודה, שקיבל את עמדת הביטוח-הלאומי, קובע כי חבר קיבוץ איננו בגדר "עובד" של הקיבוץ לעניין ביטוח אבטלה ואינו זכאי לקבל דמי אבטלה. מעניין הוא נתיב ההנמקה בו צועד השופט פליטמן, שבודק את שאלת החבות בתשלום דמי ביטוח אבטלה של קיבוץ אפיקים עבור חבריו לפי המצב בקיבוץ לאחר המעבר למודל "רשת ביטחון". השופט בוחן את "תקנות האגודות השיתופיות" באשר ל"קיבוץ המתחדש", ואומר כי עקרונות העבודה העצמית, השוויון והערבות ההדדית, עליהם מושתת הקיבוץ המסורתי - ממשיכים להתקיים.

זהו החידוש בפסק הדין - לעומת ההלכות הקודמות - שיש הרואים בו הרחבה של ממש אל משפט העבודה, הגם שזהו פסק דין לעניין הביטוח הלאומי. השופט מנמק את שלילת קיומם של יחסי עובד-מעביד תוך התייחסות מפורשת לתקנות האגודות השיתופיות החלות על הקיבוץ המתחדש, וקובע כי קיימת "הסדרה מיוחדת של מערכת היחסים בין החבר לאגודתו, שלא לבית הדין לעבודה ניתנה הסמכות לדון בה".

משכך, פוסק השופט, "אין לראות חבר קיבוץ כעובד הקיבוץ במסגרת יחסי עובד-מעביד על-פי משפט העבודה". השופט מתרשם מיישומו של עקרון הערבות ההדדית, שמבטיח לחבר קצבת קיום מינימלית ומתן חלף דמי אבטלה בתנאים מיטיבים ביחס לחוק הביטוח הלאומי. לכן הוא קובע כי ממשיכים להיות תקפים בקיבוץ המתחדש כל אותם נימוקים שהיו קיימים בקיבוץ השיתופי, שלא ראו בחבר הקיבוץ עובד לעניין דמי אבטלה.

מעניינים לא פחות הם נימוקי הבקשה לרשות ערעור שהגישו, לאחרונה, עורכי הדין עומר כהן ונעמי אשחר ("שלמה כהן ושות'") על הפסיקה במקרה תל-יוסף. הם טוענים בערעורם כי בית הדין בנצרת שגה בכך שהתעלם מ"מבחן ההתקשרות השלילי" העומד בבסיס ההלכה שאין מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין הקיבוץ לחבר. "מבחן ההתקשרות" הוא מקדמי, אומר עו"ד עומר כהן, ובודק אם יש התקשרות אחרת, שבהתקיימה שוללת קיומם של יחסי עובד-מעביד.

הפרקליטים טוענים בערעורם כי תקנות האגודות השיתופיות באשר ל"ערבות הדדית בקיבוץ המתחדש", יחד עם תקנון הקיבוץ והחלטות האסיפה - מהווים מערכת דינים מיוחדת שיוצרת בסיס התקשרות השולל מלכתחילה את קיומם של יחסי עובד-מעביד, גם אם התקיימו "הסממנים הרגילים" של "יחסי עבודה" אצל מנהל המדגה בתל-יוסף.
טענה מרכזית בערעור שלהם היא שמבחן ההתקשרות השלילי מוסיף להתקיים גם בקיבוץ המתחדש, וזאת גם לנוכח תקנות הערבות ההדדית.

אי-שינוי הפסיקה (בעניין תל-יוסף), הם אומרים, מעמיד למעלה מ-200 קיבוצים מתחדשים בסיכון של תביעות חברים או חברים-לשעבר, שידרשו מהקיבוצים להחיל עליהם, ממועד השינוי, את דיני העבודה.

"תיק אפיקים" היה מונח בבית הדין במשך שנתיים לאחר שהתקיים הדיון בו. לפני שלושה שבועות הוגשה הבקשה לרשות ערעור על הפסיקה ב"תיק תל-יוסף", עם בקשה לעכב את הדיון בה עד שיינתן הפסק בעניין אפיקים. שני התיקים הגיעו אל שולחנו של השופט פליטמן, שהוציא מתחת ידו את הפסיקה בעניין אפיקים, וביקש תגובה מפרקליטו של החבר בתל-יוסף. המשך יבוא (בעניין תל-יוסף).