"הקיבוץ כאגודה שיתופית הוא תאגיד שחבריו הם בעצם מעסיקי עצמם. משום כך הכלל הוא שאין יחסי עובד-מעביד בין הקיבוץ לחבריו". כך פוסק בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בהרכב השופטים: יגאל פליטמן, עמירם רבינוביץ ורונית רוזנפלד, ומבטל החלטה של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת שקבע כי חברה שעזבה את אפיקים נחשבת, לעניין תביעתה לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי, לעובדת של הקיבוץ.

עוד על יחסי עובד-מעביד בקיבוצים:
האם בקיבוץ המתחדש יש יחסי עובד-מעביד?
האם משתנים יחסי העובד-מעביד בקיבוצים?
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

פסיקה חדישה זו של בית הדין הארצי (הערכאה העליונה של בית הדין לעבודה), ניתנה בערעור שהגיש הביטוח הלאומי על פסיקתו של בית הדין האזורי, בשנת 2008, כי על הביטוח הלאומי לשלם לחברה-העוזבת דמי אבטלה, הגם שהקיבוץ לא שילם עבורה דמי ביטוח אבטלה.

פועל יוצא מחיוב הביטוח הלאומי לשלם את דמי האבטלה - אלמלא בוטלה הפסיקה הקודמת - הוא גם חיוב הקיבוץ בתשלום דמי אבטלה כ"מעביד" עבור חבריו "העובדים", שהרי עקרונית לא ייתכן ביטוח ללא תשלום דמי ביטוח.

פסיקה זו מתווספת לעיסוק בנושא בעת האחרונה, למשל בהחלטה של בית הדין האזורי לעבודה בפרשת תל-יוסף, שפסק לא מזמן שבין מנהל המדגה לקיבוץ התקיימו יחסי עובד-מעביד - ראו התייחסות בהמשך.

ארבעה צדדים
השופט יגאל פליטמן, מבית הדין הארצי, משרטט את גבולות המגרש, שהשחקנים בו הם "הביטוח הלאומי" וגם "המדינה", "הקיבוץ" ו"חבר הקיבוץ" (במקרה זה מדובר ב"שחקנית": החברה שעזבה את הקיבוץ עקב נישואיה בשנת 2006, לאחר שמילאה בו שורה של תפקידים בכירים).

עמדתו של "השחקן העיקרי", המוסד לביטוח לאומי, באמצעות עורכי הדין עמוס רוזנצויג ורועי קרת, היא כי גם לאחר שינוי אורחות החיים באפיקים, בשנת 2004, אין בין הקיבוץ לחבריו יחסי עובד-מעביד אלא "יחסי חברות". כל העת שילם הקיבוץ למוסד דמי ביטוח עבור חברת הקיבוץ עם פטור מתשלום לענף ביטוח אבטלה, ולא בהתאם לשווי המשרה שלה. מכאן, לא ניתן לראות את החברה-העוזבת כמבוטחת בביטוח אבטלה.

השחקנית השנייה, החברה-העוזבת, טוענת, באמצעות עו"ד רן ארנון, ל"זכאותה לקבל דמי אבטלה שעה שהיא כבר אינה חברת קיבוץ ונותרה חסרת פרנסה וחסרת הכנסה". לטעמה, "אפיקים, שהיה קיבוץ מסורתי, עבר שינויים באורחות חייו עד כי יש לראותו כאגודה שיתופית רגילה החייבת בתשלום דמי ביטוח אבטלה בעד חבריה".

השחקן השלישי הוא אפיקים. באמצעות עו"ד נעמי אשחר ("שלמה כהן ושות'") הוא טוען כי פעל לפי ההסדרים המיוחדים שנקבעו עם כלל הקיבוצים, כי דמי הביטוח המשולמים אינם כוללים תשלומים לדמי אבטלה. ההסדרים בחוק הביטוח הלאומי, טוענת עו"ד אשחר, נועדו להבטיח שחברי קיבוץ ייהנו מהביטחון הסוציאלי שמעניק המוסד, באופן כללי (למעט דמי אבטלה), על-אף העובדה שבינם לבין הקיבוץ אין יחסי עובד-מעביד.

חשוב לציין את עמדת המדינה. עו"ד מיכל לייסר, מפרקליטות המדינה, מביאה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה: חברי קיבוצים הוצאו מגדר המבוטחים בביטוח אבטלה, בין אם בקיבוץ שיתופי ובין אם בקיבוץ מתחדש.

לפי גישת היועץ המשפטי, לעניין פרק דמי האבטלה בביטוח הלאומי - "אין שוני רלוונטי בין קיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש", והוא מזהיר: "המשמעויות של הותרת פסק הדין על כנו עלולות לסכן את מעמדם של הקיבוצים המתחדשים ולהכניסם לקשיים כלכליים שסופם מי ישורנו. הותרת הפסיקה על כנה אף תחשוף את המדינה - באמצעות המוסד לביטוח לאומי - לתביעות רבות, שבע שנים אחורה".



גם התנועה הקיבוצית צורפה כ"שחקן חיזוק". עורכי הדין אמיר גנז ויעקב אברהמי (מהמחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית) אומרים שהנחת היסוד היא שאין יחסי עובד-מעביד בין האגודה לחבר, ולכן אין לאמץ את המבחנים הכלליים שבפסיקה, שבאמצעותם בוחנים אם קיימים יחסי עובד-מעביד.

השופט יגאל פליטמן חוזר על ההלכה הבסיסית, לפיה עבודתו של חבר באגודה נובעת מעצם היותו חבר בה. "העבודה" היא זו שמקנה לו את "החברות", שהרי אם לא היה עובד לא היה יכול להיות חבר האגודה. המשמעות היא, מסביר השופט, שלא ניתן להפריד בין "החברות" לבין "העבודה", ולכן, עצם עבודת חבר הקיבוץ, מתוקף חברותו בקיבוץ, אינה מקנה לו מעמד של "עובד" בקיבוץ כמי שמועסק במקום עבודה אצל מעסיק על פי משפט העבודה.

אם כך, מדוע קיימת אפליה בין חבר אגודה שיתופית שנחשב ל"עובד" והאגודה נחשבת ל"מעבידתו" (והוא זכאי לביטוח אבטלה), לבין חבר קיבוץ שאינו זכאי לדמי אבטלה? החרגת חבר קיבוץ העובד בקיבוץ מהגדרת "עובד" לעניין ביטוח אבטלה חרף היותו חבר אגודה שיתופית - יסודה בייחודיות הקיבוץ.

תכלית התשלום של דמי אבטלה לעובד מובטל - אינה מתאימה לקיבו