נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, במשך תשעה חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין - ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה, אלא אם כן ציווה שופט של בית המשפט העליון על הארכת המעצר לתקופה שלא תעלה על תשעים ימים.

עוד מעשי שוד מקיבוצים:
בית ניר: שוד תכשיטים בקיבוץ
עין שמר: שוד מזוין בצהרי היום
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

הארכת מעצר למי שטרם נגזר דינו בנסיבות שכאלה נוגעת לשיקולים של איזון, הנעים בציר שבין אינטרס ההגנה על הציבור מפני מסוכנות הנאשם, לבין זכותו של הנאשם לחירות, שכן הוא עדיין נהנה מחזקת החפות.

השופטת עדנה ארבל נדרשת לסוגיה זו, עת מובא בפניה נאשם שכתב האישום מייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון שוד בנסיבות מחמירות ותקיפה, בקיבוץ משואות יצחק.

"מכתב האישום עולה כי הנאשם, יחד עם אדם נוסף, הגיעו למזכירות קיבוץ משואות-יצחק במטרה לבצע שוד, כשהם מצוידים בחפץ הנחזה לאקדח, בכובעי גרב שחורים, בכובעים רגילים, בכפפות, במעיל, בנייר דבק, בחבלים ובמשקפי שמש.

"נטען כי בעת הכניסה למשרדי המזכירות דרשו השניים ממנהל החשבונות שנכח במקום,
ומשני עובדים נוספים שנקראו לעזרת מנהל החשבונות, שייתנו להם כסף, תוך שהם מאיימים לירות בהם". הללו סירבו. החל מאבק והם הצליחו לגבור על הנאשם, וכתוצאה מכך נחבלו. הנאשם ושותפו נמלטו מהמקום ונתפסו לאחר זמן קצר.

המדינה, באמצעות עו"ד עדי שגב, טוענת: "נשקפת מהנאשם מסוכנות גבוהה הנלמדת גם מעברו הפלילי, הכולל בין היתר עבירות אלימות". הסנגור, עו"ד אליהו שטרית, מציע להפנות את הנאשם ל"חלופת מעצר בישיבה בירושלים שתפקח עליו, בה הוא יוכל גם ללמוד".

השופטת אומרת שאין להקל ראש "בחומרת העבירות המיוחסות לנאשם, בעברו הפלילי ובהתנהגותו שפורצת גבולות... קצב המשפט נגדו משביע רצון", מוצאת השופטת, "והוא נמצא בישורת האחרונה". משכך, היא פוסקת שיש להעדיף בנקודת זמן זו את הצורך בהגנה על הציבור מפני מסוכנותו של המשיב. היא מאריכה את המעצר בתשעים ימים, או עד למועד גזר הדין במשפטו של הנאשם.