"כלל יסודי הוא, שסמכות בורר נרכשת רק בהסכמה, באופן שלא ניתן לכוף על בעל דין ליטול חלק בבוררות בעל כורחו. הבורר, שאינו נושא משרה שיפוטית, יונק את סמכותו מכוח ההסכמה. באין הסכמה - אין סמכות", אומרת השופטת יהודית שבח. אם כך, הניתן לחייב את קיבוץ נאות מרדכי להיות צד להליך בוררות, כאשר אינו חתום על ההסכם בו כלול מנגנון הבוררות?

עוד על הליך הבוררות בקיבוצים:
נווה ים: האם לפסק בוררות תוקף של פסק דין?
ספר חדש: הבוררות בין עמוס עוז לקיבוץ חולדה
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

הסכסוך מתגלע בין בעלי המניות בחברה "נעמה נאות החזקות בע"מ". שניים מבעלי המניות בחברה זו עותרים, באמצעות עורכי הדין אלי שימלביץ' ואמנון בורנצוייג, לבית המשפט המחוזי בתל אביב, למינוי בורר שיכריע בסכסוך בינם לבין בעלי המניות הנוספים בחברה (קרן השקעות ועוד שתי אגודות שיתופיות שבשליטת קיבוץ נאות-מרדכי).

החברה, נעמה-נאות, מחזיקה ב-83% מהמניות באגודה השיתופית "נעלי נאות", כאשר הקיבוץ מחזיק ב-17% ממניותיה. נעלי-נאות מייצרת נעליים תחת המותג הידוע "טבע נאות", ומשווקת את תוצרתה בארץ ובעולם.

קרן ההשקעות "שמרוק", באמצעות עורכי הדין פרופ' יובל לוי ויחיאל כשר, טוענת כי לא כל הצדדים הסכימו לתניית הבוררות. ההסכמה להפנות סכסוך להליך בוררות ניתנה רק במערכת היחסים שבין הצדדים להסכם המייסדים. מאחר שהקיבוץ, כמו גם נעלי-נאות, לא חתמו על הסכם המייסדים - אין הם כפופים, אומרת שמרוק, לתניית הבוררות שבו.

אלה העותרים למנות בורר טוענים כי יש להחיל את מנגנון הבוררות על הצדדים כולם. כל תשעת הצדדים מתייצבים לדיון: הקיבוץ ותאגידי האחזקות שלו באמצעות עו"ד ד"ר זאב הולנדר; נעמה־נאות באמצעות עורכי הדין איל רוזובסקי וליויאן סגל; ונעלי-נאות באמצעות עו"ד אלברטו קופרשמיט.

השופטת מבקשת לברר אם אכן חלה תניית הבוררות על כל הצדדים. ההסכמה לבוררות, מוצאת השופטת,
"ניתנה גם ניתנה בכתובים על ידי כל הצדדים, למעט הקיבוץ, שאינו חתום על אף אחד מארבעת ההסכמים המכילים תניית בוררות. הקיבוץ חתום על הסכם העקרונות בלבד, שלא מופיעה בו תניית בוררות".

לדעת השופטת, העובדה לפיה לא כולם חתומים על כל ההסכמים היא זניחה כאשר ברור שכל ההסכמים עוסקים בסוגיה אחת ולכולם זיקה זה לזה. הקושי נותר לגבי קיבוץ נאות-מרדכי, שאינו חתום על הסכם שבו מצויה תניית בוררות. השופטת מסבירה שייתכנו נסיבות מתאימות בהן ניתן לצרף לבוררות גם בעלי דין שאינם חתומים על תניית הבוררות. המבחן לצירוף "צד לא חתום" הוא אם הוא "עומד ביחסי קרבה משפטית עם בעל הדין", שהוא "צד חתום" בהסכם בוררות.

תכלית הבוררות, אומרת השופטת, היא להשיג פתרון שלם וכולל של המחלוקת. אין לסכל זאת אם לא ישולב "גורם שקשור קשר בל יינתק לסכסוך נשוא הבוררות או לאחד מבעלי הדין הכפוף לבוררות". הקיבוץ, מוצאת השופטת, "עומד ביחסי קרבה משפטית עם הצדדים האחרים, בוודאי עם החברה ונעלי-נאות". סוף דבר: השופטת מקבלת את הבקשה למינוי בורר ומעבירה את המחלוקת להכרעתו.