"הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי הקופה הציבורית".

עוד על תשלומי אגרה וקיבוצים:
121 קיבוצים תובעים: הנחה של 21 מיליון ש"ח באגרת הטלוויזיה
המס הפנימי של הפנסיה
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

כך מצטט השופט יוסף בן-חמו, רשם בית המשפט המחוזי בנצרת, מפסיקת בית המשפט העליון, ומחייב את קיבוץ עין חרוד איחוד לשלם סך של 94,422 ש"ח - אגרה בעד פתיחת הליך של תביעה כספית בגין הפקעת מקרקעין, בעוד שלטענת הקיבוץ היה עליו לשלם 1,115 ש"ח בלבד, שזהו סכום האגרה בהליך שלא ניתן לבטא את שוויו בכסף.

מדובר בסוגיה משפטית, טכנית במידה מסוימת, אך כספית במידה רבה: איך קובעים את סכום אגרת ההליך בו תובע עין-חרוד איחוד מאת "נתיבי ישראל, החברה הלאומית לתשתיות תחבורה" (לשעבר: מע"צ), פיצויים בעד הפקעה של מקרקעי הקיבוץ, בסך 7,553,728 ש"ח.

האם מדובר בתביעה כספית רגילה לסכום קצוב, שיש לשלם בעדה אגרה המחושבת בשיעור של 2.5% מהסכום הנתבע (האגרה משולמת בשני חלקים שווים, מחציתה בעת פתיחת ההליך ומחציתה בהמשך), או בסכום קבוע, קטן לאין שיעור, כטענת הקיבוץ (המיוצג בידי עו"ד אופיר לוי ממשרד "חגי שבתאי שפירא עורכי דין"), לפיה אין מדובר בתביעה כספית אלא בתביעה לקביעת גובה הפיצויים בהפקעת מקרקעין.

לדעת הרשם, מאחר שבכתב התביעה נרשם שסכום התביעה הוא 7,553,728 ש"ח,
ושהקיבוץ מבקש את בית המשפט לחייב את הנתבע בתשלום סכום זה - הרי מדובר ב"תביעה לסכום קצוב", ולכן על הקיבוץ לשלם אגרה בסכום הגבוה, כפי שהיא מחושבת בעת הגשת תביעה כספית.

עו"ד אורי בר-קמה מקיבוץ שפיים ("לאמעי סידר רהט צידון פינק, עורכי דין"), סבור שהרשם שגה בפסיקתו. "תקנות האגרות", מפרט עו"ד בר-קמה, קובעות כי קיימים "הליכים שרואים את שוויים כבלתי-ניתן לביטוי בכסף", בהם יש לשלם סכום קבוע נמוך כאגרת משפט לבית המשפט המחוזי.

ברשימת הליכים אלה נכללת גם "תביעה בגין נטילה שלטונית של זכויות במקרקעין" או "תביעה בגין שלילת הנאה מזכויות במקרקעין, שנעשתה בסמכות". תביעת הפקעה היא תביעה בגין שלילת הזכויות, ולכן האגרה אמורה להיות בסכום הנמוך כפי שטען הקיבוץ. עו"ד בר-קמה סבור שראוי להגיש ערעור על החלטת הרשם, ולא להותיר תקדים כזה לדורות הבאים.