חבר שאל: במשפט או בוררות עם חברים, נקראת ההנהלה "הקיבוץ", בעוד החבר עומד עם שמו הפרטי בלבד, כאילו אינו חלק מהקיבוץ, והדבר נראה כאילו הוא מאשים את כל הקיבוץ. למה צריך החבר לעמוד אל מול הקיבוץ? למה לא יעמוד החבר מול "ההנהלה" או מול נושאי המשרה בשמם האישי?

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
יראון: הקיבוץ תובע חבר על העלמת הכנסות
האון: זיגי שרמן יפנה את שטחיו וישלם לקיבוץ
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

ויש תשובה: הקיבוץ הוא "אגודה שיתופית", תאגיד המהווה אישיות משפטית עצמאית. "אישיות" זו של הקיבוץ קיימת בנפרד מ"האישיות" של "חבר הקיבוץ" או "חבר ההנהלה". הם אינם חלק מהישות המשפטית של הקיבוץ. חבר הקיבוץ הוא אמנם חבר באותה ישות משפטית (האגודה), ונושא המשרה מנהל באותה ישות, אך הישות נגדה מופנות הטענות, זו שנדרשת לשנות, לתקן או לפצות - היא "אגודת הקיבוץ" (ולא "הנהלת הקהילה"), ולכן "האגודה" היא הנתבעת.

עו"ד דוד וינשטיין ("ליפא מאיר ושות'") מסביר כי העובדה שהגורם האנושי שביצע את הפעולה עבור האגודה הוא מנהל זה או אחר (בין אם הוא חבר הקיבוץ, בין אם לאו) - אינה מרוקנת מתוכן את העובדה שהפעולה נעשתה עבור האגודה או בשמה, מכוח תקנונה, זכויותיה וחובותיה, ולכן ה"יריבות" של התובע היא עם האגודה (הקיבוץ).
לפיכך, הקיבוץ הוא "הצד" לתביעה, ולא נושאי המשרה באופן אישי.

יחד עם זה, בנסיבות מסוימות, אם נושא המשרה כשל, פעל ברשלנות, הוציא דיבה או פעל בניגוד לחובת האמונים שלו - ניתן לתבוע אישית רק את נושאי המשרה, או לצרף אותם כנתבעים אישיים לצד התביעה מול הקיבוץ.