450 אלף ש"ח תובע קיבוץ יראון מאחד מחבריו, בטענה כי זה העלים מהקיבוץ הכנסות מעבודתו ולא העבירן לקופה המשותפת על-אף חובתו לעשות כן, לפי תקנון הקיבוץ השיתופי.

עוד על משכורות וקיבוצים:
חבר אפיקים: שכר המנהלים פוגע בפנסיה
קיבוץ רוחמה: מחאה סביב העלאת שכר הבכירים
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

באמצעות עורכי הדין עומר כהן ויואב שימשי, טוען יראון כי הנתבע, חבר הקיבוץ זה כ-17 שנה, היה "עובד חוץ" בתפקידי ניהול שונים. לאחרונה שהה יחד עם משפחתו, למעלה משנה, ב"חופשה מיוחדת" מהקיבוץ.

הקיבוץ מספר כי עוד קודם ליציאת החבר ואשתו לתקופת החופש, וגם בחלק ממנה, הוא הועסק כמנהל ארגון הובלה, ועת פרש ממנו, "פדה לכיסו" את ימי החופשה שנצברו לו בעד תקופת עבודתו זו וכן קיבל פיצויים בגין הפסקת העבודה באותו ארגון. לטענת יראון, חלקו של הקיבוץ מאותן הכנסות, שמקורן בתקופה שקדמה ליציאת המשפחה לחופש, מוערכות בכדי 60 אלף ש"ח שלא העביר החבר לקיבוץ.

במחצית השנייה של החופשה מהקיבוץ עבר החבר לעבוד בתפקיד מנכ"ל חברה פרטית להובלות, בה הוא מועסק עד עתה. לאחר שחזרה המשפחה ליראון, הופתע הקיבוץ לגלות כי בעוד שבתקופה בה היה החבר בחופשה "היה שכרו המדווח כדי 33-26 אלף ש"ח", הרי בתום החופשה קטנה משכורתו לכדי 10,000 ש"ח בלבד, בעוד "ההפרשות הסוציאליות נגזרו משכר של כ-18 אלף ש"ח".

הנהלת יראון, "שסברה לתומה כי מדובר בטעות", פנתה לחבר וביקשה הסבר. לדברי הקיבוץ, אמר החבר שהסיבה לכך היא "שאינו מוכן להתאמץ עבור הקיבוץ", ובהמשך אמר כי החברה "נקלעה לקשיים" ולכן הוא, כמו גם הבעלים של אותה חברה, "הפחיתו את משכורתם כחלק מצעדי הצמצום שנקטה החברה".

חשדו של הקיבוץ התעורר. חוקרים פרטיים ששכר נשלחו לשטח. הם הציגו עצמם, בפגישה שקיימו עם החבר, "כיזמים המבקשים לגלגל פרויקט גדול של בינוי ותשתיות". בשיחה שהוקלטה, מספר יראון בתביעה, אמר החבר שהוא "משתכר 57 אלף ש"ח בחודש, פלוס בונוסים".

משכך, טוען יראון שהחבר "מקבל מהחברה סכומים גבוהים בהרבה, שאינם מדווחים לקיבוץ". לטענת הקיבוץ, החבר "מעל באמונו, ועשה יד אחד עם החברה המעסיקה אותו כדי להפחית את התמורה המועברת לקיבוץ בגין עבודתו".

החברה, במענה לפניית יראון אליה, הודיעה שהחבר "לא קיבל ממנה כל תמורה, במישרין או בעקיפין, מעבר לנקוב בתלוש השכר". יראון לא השתכנע וטוען שהחבר ומעסיקיו "הציגו לקיבוץ מצג שווא" לגבי שכרו המוקטן, שמשמעותו כי בוצעה כלפי הקיבוץ "עוולת תרמית" בנזיקין, שכן הם פעלו כדי להונות את הקיבוץ ולהעלים ממנו הכנסה שהוא זכאי לקבלה.

עוד טוען יראון נגד החברה-המעסיקה ונגד בעליה, שבמעשיהם הם גרמו להפרת חוזה - התקנון שבין החבר לבין הקיבוץ. בכך הם ביצעו כלפי הקיבוץ עוולת "גרם הפרת חוזה" בנזיקין. כתוצאה מכך, מצרף יראון את החברה ובעליה כנתבעים, ביחד עם החבר.

לטענת יראון, יש במעשים הללו "עשיית עושר ולא במשפט" על חשבונו של הקיבוץ, שהרי אם נכונים דבריו של החבר בדבר שכרו, התוצאה היא שהחברה המעסיקה של החבר נהנית, כנגד תשלום 10,000 ש"ח בלבד, משירותיו של מנכ"ל שעלותו הריאלית 50-30 אלף ש"ח בחודש, רק משום שהחבר "ויתר", בשם הקיבוץ וללא ידיעתו, על הפרשי השכר.



טענה משפטית מעניינת נוספת בפי הקיבוץ: אם אכן יימצא שהחבר אינו מעלים הכנסות ושכרו הוא אכן 10,000 ש"ח, הרי זו תוצאה של בחירת החבר להשתכר פחות משליש משווי השוק שלו ומהשכר שהשתכר באותו מקום עבודה בתקופת החופשה שלו מהקיבוץ. בכך מפר החבר את חובתו למצות את כושר השתכרותו לפי התקנון.

עוד רואה הקיבוץ בדברים שאמר החבר, כי הוא "אינו רוצה להתאמץ" למען הקיבוץ, משום אי-קיום בחוסר תום לב של תקנון הקיבוץ, שעה שהקיבוץ מעביר למשפחת החברים תקציבים אישיים ונושא בעלויות האחזקה שלהם.

יראון מצרף כנתבעת נוספת גם את אשתו של החבר, חברת קיבוץ אף היא, ומסביר כי מדובר בתא משפחתי, המקבל תקציב משותף כיחידה משפחתית־כלכלית. בני זוג הנהנים "מפירות השותפות", אומר יראון, חייבים לשאת ביחד בעול החובות מול הקיבוץ.

מאחר שהנתונים הנוגעים להעסקת החבר אינם בידי יראון, מבקש יראון מבית המשפט לחייב את הנתבעים לתת לקיבוץ חשבונות מפורטים בדבר העסקת החבר, וכן לחייב את החבר ואשתו לתת מידע מפורט על חשבונות הבנקים שלהם.
למדור נודע כי לאחר שהוגשה התביעה, נמסר לחברי הקיבוץ כי ניתנת להם האפשרות לעיין בכתב התביעה.

טרם הגיע המועד להגשת כתב הגנה, אך עו"ד הראל טיקטין, המייצג את החבר הנתבע, מגיב בחריפות רבה על התביעה: "בכל שנותיי כעורך דין, זוהי קרוב לוודאי התביעה המגוחכת וההזויה ביותר שבה נדרשתי לטפל.

"קודם שאתייחס לתביעה גופה", אומר טיקטין, "א