חבר באגודה קהילתית רשאי לפרוש מחברותו באגודה גם כשנותר לו חוב כלפיה, אך עליו להמשיך ולשלם בעד השירותים שהאגודה נותנת לו - כך פוסק עוזר רשם האגודות השיתופיות, עו"ד רמזי חוראני.

עוד על יחסי ההרחבות והקיבוצים:
הרחבות לקיבוצים: "אנחנו לא פרות חולבות"
אילון: תושבי ההרחבה ישלמו על שירותי האגודה
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

זהו עוד פרק בהתכתשות בין תושבי שכונת הרחבה לבין קיבוץ שהם חלק ממנו, ו"אגודת מתיישבי ההרחבה". הפעם - בין האגודה "נוף אשדות מתיישבי אשדות-יעקב איחוד" וקיבוץ אשדות-יעקב איחוד, לבין משפחות משכונת ההרחבה "נוף אשדות".

האגודה והקיבוץ, באמצעות עו"ד ענת סער ("חגי שבתאי, שפירא ושות'"), תבעו מכמה משפחות בהרחבה כי ישלמו מסי אגודה קהילתית, בהתאם למערכת המסמכים שבין הקיבוץ, האגודה והמתיישבים, הסכם ההצטרפות ותקנון האגודה.

רשם האגודות השיתופיות מינה בורר שקבע שאכן יכולים המתיישבים לפרוש מחברותם באגודה, אך התנה זאת בפירעון חובם כלפיה, וכי לנוכח תנאי הסכם ההצטרפות לאגודה, עדיין יהיה חייב החבר-לשעבר בתשלומים לאגודה, "כל עוד הוא מתגורר, מקבל שירות או מחזיק בנכס בתחום האגודה. במקרה זה מתבטלת אמנם החובה לתשלום מסי חבר, אך לא כך החובה לשלם מסי אגודה או תשלומים בעד השירותים שמספקת האגודה".

באמצעות עו"ד גיורא עפגין, משיגה אחת המשפחות בפני רשם האגודות על קביעת הבורר. לטענתה, תושבי ההרחבה לא ביקשו להיות חברים בקיבוץ, אלא רק ליהנות מחיי הטבע על שטחים ששייכים למנהל מקרקעי ישראל. לדבריה, האגודה והקיבוץ "כפו על כל מצטרף לחתום על סדרת הסכמים שלא מרצונם, כתנאי להפנייתם של מתיישבי ההרחבה למנהל, לצורך אכלוס יחידת הדיור וחתימה על הסכם מולו". משמצאו, לטענתם, כי גובים מהם תשלומים שלא כדין, בחרו לפרוש מהאגודה, ולטענתם אין עוד עליהם חובה לשלם לאגודה או לקיבוץ כספים כלשהם.

עוזר רשם האגודות השיתופיות, עו"ד רמזי חוראני, דוחה את רוב טענות ההשגה ומאשר את רוב קביעות הבורר, כולל זו המחייבת את התושב להמשיך ולשלם את מסיו בעד השירותים שהוא מקבל. הוא גם דוחה את טענת המשיגים כי "חברות היא עניין חוקתי" ולכן הבורר אינו מוסמך לדון בה, ואומר כי גם בורר מטעם הרשם יכול להכריע בשאלה אם המשיגים הם חברים באגודה, אם לאו.

המשיגים אמנם טענו שאינם חברים בנוף-אשדות, שכן לא חתמו על מסמכי ההצטרפות, אך הבורר מצא ש"הם התקבלו על דרך התנהגות", מה עוד שהמשיג הציע עצמו ונבחר לחבר ועד הנהלה, שהרי מכוח מה יכול היה להציע את מועמדותו, שואל עוזר הרשם, אם אינו חבר? לדעת עוזר הרשם, גם אם מדובר בסמכות מקבילה לבית המשפט או לרשם האגודות - יכול היה הבורר לדון בכך כדי להגיע להכרעה בשאלה העיקרית, של חיוב המשיגים בתשלום מסי האגודה.

עוזר הרשם קובע שאכן, יכולים היו המשיגים להודיע על הפסקת חברותם באגודת נוף-אשדות
(בדומה למקרים אחרים שכך נפסק בהם), אך אין להתנות, כפי שקבע הבורר, את ביטול החברות בתשלום חובם לאגודה תחילה.

עו"ד רמזי חוראני מוסיף ואומר כי ניתן לתבוע חוב של חברים שנוצר עד למועד פרישתם מהאגודה - גם בפני הרשם, וגם בפני בית המשפט. לאגודה יש סמכות לתבוע חוב-עבר, גם ממי שהיה חבר בה, מכוח הסמכות שבתקנונה לתבוע חברים-לשעבר.

עוזר הרשם ממליץ, כדי למנוע כפילות בתביעות, שגם החוב בעד השירותים הקהילתיים עד לביטול החברות, וגם החוב שנוצר לאחר מכן - ייתבעו בבית המשפט.

לטענת המשיגים, הם חויבו בשכר בורר בסך 24 אלף ש"ח, וכן בתשלום הוצאותיה המשפטיות של האגודה בסך 5,000 ש"ח. לדעתם, "זהו סכום אדיר בהתחשב במהות ההליך של הבוררות, שנועדה להקל על הצדדים בהכרעה בסכסוך ולא להקשות עליהם".

בטרם יקבל החלטה על כך, מבקש עוזר הרשם הבהרות מהבורר, וכן כי זה יאמת אם אכן התקיימו בפניו שתי ישיבות או יותר, ויסביר כיצד חישב את שכרו ואת הוצאותיו.