האם פועל קיבוץ משמרות בניגוד להוראות תקנון הקיבוץ? האם הוא מפלה לרעה את החברים הוותיקים ביחס לחדשים, בכל הקשור ל"התחשבנות ואיזון" בין החברים לבין הקיבוץ, בנוגע לשיוך דירות לחברים? שלושה חברים פנסיונרים מקיבוץ משמרות הציגו שאלה זו לרשם האגודות השיתופיות, וביקשו "בדיקה מקיפה" לעניין זה - כך כותב זרח יהב, עוזר רשם האגודות השיתופיות ומנהל תחום פיקוח ובקרה כלכלית, בהחלטה שהוציא בימים אלה.

עוד על השיוך בקיבוצים:
מה קורה לשיוך דירה בקיבוץ בזמן פרידה
המנהל פרסם הוראות לשיוך "חלקת המגורים"
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

לפי הנטען, באוקטובר 2006 אישר רשם האגודות השיתופיות תיקון לתקנון הקיבוץ. ההוראה בתקנון, בדבר "שיוך דירות לחברים", קובעת כי "חבר רשאי להיות בעל זכויות בבית החבר והשטח הצמוד אליו. לעת מימוש העברת בתי החברים והשטח הצמוד אליהם, לידי החברים... תיזקף תמורת העברת הזכויות, לפי הערכת שמאי לגבי שווי המבנה (ללא רכיב הקרקע), כנגד זכאות לדמי עזיבה".

התקנון מפרט גם לעניין "התחשבנות ואיזון": במקרה בו עולה סכום הזכאות לדמי עזיבה על קביעת השמאי לגבי ערך המבנה - תעמוד יתרה זו לזכות החבר, ואילו במצב ההפוך, אם קטן סכום הזכאות לדמי העזיבה מסכום קביעת השמאי - תעמוד יתרת-חובה זו כחוב של החבר לקיבוץ, ו"הקיבוץ יקבע כללים למימוש חבות זו".

מנגנון זה, כפי שמתארים החברים, מבטא שני רכיבים: שווי המבנה של כל חבר - לגביו אמור היה להתבצע מהלך של איזון כספי בין החברים - ביחס לשנות הוותק שלו, כפי שהן מבוטאות בחישוב סכום דמי העזיבה. כך, מי ש"צעיר" יותר בשנות הוותק - אמור לרכוש את שווי זכאותו, ומי שיש לו ותק רב יותר - לא יידרש לתשלום.

הוראה נוספת בתקנון קובעת: "כל ייחוד של נכסים, הניתנים לחלוקה לטובת חברי הקיבוץ - ייעשה בהתחשב בוותק החברים". עוד החליט משמרות, בזמנו, לנסח הסדר מפורט בעניין שיוך הדירות, לעניין עקרונות ההתחשבנות, דמי העזיבה, האיזון ועוד.

בתחילת 2007, תחת הכותרת של "קיצור התהליך" ו"חיסכון בעלות השמאי" (60 אלף ש"ח), הציעו רשויות הקיבוץ לחברים לקבל החלטה "ללא התחשבנות פנימית", וכך הצביעו בקלפי (מתוך 106 חברים שהיו אותה עת) 44 חברים בעד החלטה "ללא התחשבנות", ו-15 נוספים היו "בעד התחשבנות".

לאחר שקיבל את תגובת משמרות, פרוטוקולים ומסמכים נוספים, ביצע עוזר הרשם "בדיקה ראשונית", באמצעות שרגא פולק (המפקח האזורי) ורו"ח אליהו עצמון (היועץ החשבונאי של הרשם). הוא מצא כי החלטות שהתקבלו, שלא על דרך תיקון תקנון, לאחר שנת 2006 (בה אושר תיקון התקנון), בדבר ביטול ההתחשבנות הפנימית בין הקיבוץ לחבריו - "נוגדות, לכאורה, את הוראות תקנון הקיבוץ. כך גם לא ברור אילו מידע ודברי הסבר הובאו בפני החברים", בעת קבלת ההחלטות המאוחרות והמורכבות הללו.

בין לבין, חוזרים ופונים שלושת החברים אל רשם האגודות ומבקשים שיחיש את פעולותיו. הפעם הם מבקשים, באמצעות עו"ד אסתר קויפמן ("י' זלצמן, גילת, קנולר, גראוס, סלומון ושות'"), "להורות לקיבוץ, באופן זמני, לעצור את הליכי השיוך החוזי המתקיימים בקיבוץ, כדי שלא ייקבעו עובדות בשטח שירוקנו את הבדיקה מכל תוכן". החברים מוסיפים ואומרים כי בסוף אוקטובר 2012 הציג משמרות "הסכם להעברת זכויות", לחתימת החברים במועד קרוב. קיים חשש, כותבת עו"ד אסתר קויפמן, כי "בזמן שמתקיים בירור, הקיבוץ שועט קדימה, ולא יהיה ניתן להחזיר את הגלגלים לאחור".

במצב דברים בו "בוטלו האיזון וההתחשבנות", טוענים החברים לעושק המיעוט, פגיעה ואפליה, במיוחד ביחס לצעירים, אשר למעשה זכאים לדירה ללא כל תשלום, ואין כל התחשבות, מנגד, בשנות הוותק הרבות של החברים הוותיקים בקיבוץ. במונחים של "ערך הזכאות" מדובר, לדבריהם, בפגיעה של מאות אלפי ש"ח.

עוזר הרשם ממנה את עו"ד איתן מימוני להיות "חוקר לבדיקת החלטות הקיבוץ, לעניין ההתחשבנות והאיזון, והתאמתן להראות תקנון הקיבוץ".

לצד החלטה זו, מורה עוזר הרשם למשמרות "להימנע מכל פעולה שיש בה כדי לשנות את המצב הקיים בקשר לשיוך הדירות בקיבוץ, לרבות החתמת חברים על הסכם להעברת זכויות בדירות, וזאת עד לקבלת החלטה אחרת בתיק זה".

מעניין השימוש שעושה עוזר הרשם בהוראה שכזו, הדומה ל"צו מניעה". אכן, יש היגיון רב, במקרים מסוימים, ובמיוחד בעת "חקירה בעסקי האגודה", למנוע, באמצעות סמכותו של רשם האגודות, מהלכים "לא חוקיים" או "בלתי הפיכים",
ולא לשלוח חברים לבתי המשפט לצורך כך, אך בשונה מערכאה שיפוטית שרשאית, באמצעות צו מניעה, להקפיא מצב קיים עד לסיום הבירור בסכסוך, באופן רשמי אין לרשם האגודות השיתופיות סמכות דומה - זאת להבדיל מ"סמכות התערבות" שיש לרשם בעניינים הקשורים לרשויות האגודה (כמו: כי