500 אלף ש"ח יקבל כל אחד מהקיבוצים אורים ונתיב הל"ה, כגמול על היותם "תובע מייצג" בתביעה הייצוגית שהוגשה בשנת 1997 נגד המדינה בעניין "מניות מקורות", ואשר הסכם פשרה לגביה אושר בימים אלה.

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
בית זרע: חבר קיבוץ הורשע בפרשת "מדי המים"
מעברות: בן זוג של חברת קיבוץ חויב להתפנות
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

מדובר בתביעה מורכבת, ששורשיה בהסדרי אספקת מים היסטוריים בין "מקורות" לבין גופים התיישבויותיים רבים ובהם קיבוצים, מושבים, מפעלים ורשויות מקומיות. עד לתחילת שנות השמונים של המאה שעברה כללו הסכמים אלה התחייבות של מקורות להקצות מניות (מ"סוג ג'") לאותם צרכני מים. לא היו אלה מניות שליטה, אלא כאלה שמקנות זכות לקבל דיבידנד או את נכסי מקורות ביום הפירוק. חלק מהגופים הללו קיבלו "מניות סוג ג'", אך היו אחרים שלא קיבלו את המניות.

בשנת 1995 בוצע שינוי מבני במקורות. המדינה רכשה את כל מניות השליטה ופעלה לשינוי התקנון והזכויות הצמודות למניות. ארבעה גופים הגישו את התביעה הייצוגית כ"תובעים מייצגים", ובהם שני קיבוצים: אורים ונתיב-הל"ה. תובעים אלה היו מיוצגים באמצעות עורכי הדין אהוד גוט ולילך רזניק ("בלטר, גוט, אלוני").

בתביעה נדרשה המדינה לרכוש את כל המניות במקורות, שאינן מניות יסוד, מכל המחזיקים בהן, ולהשיב לאלה שמקורות התחייבה להקצות להם מניות ולא עשתה כן, את הכספים ששילמו בעד המניות.

המדינה יוצגה באמצעות עורכות הדין יעל מימון ועמליה לב (הדר), מהפרקליטות, וחברת מקורות יוצגה על ידי עו"ד נאווה שוחט-ברנר. שתיהן התנגדו לתביעה וטענו כי מניות מקורות הנזכרות בהסכמים "שיקפו השתתפות בהשקעות ולא אחזקה נכסית במקורות", וכי מקורות "נתנה תמורה מלאה לתשלומים על פי ההסכמים, על דרך השקעות לחיבור לרשת המים".

לפי הסדר הפשרה, אותו אישרה בימים אלה השופטת תמר בזק רפפורט מבית המשפט המחוזי בירושלים, תרכוש המדינה את כל מניות מקורות שבידי המחזיקים בהן וכן את הזכות להקצאת מניות מידי אלה שלא קיבלו את המניות שהובטחו להם, וכל זה - תמורת 98 מיליון ש"ח.

מתוך סכום הפשרה ישולם גמול בסך 2 מיליון ש"ח ל"תובעים המייצגים" (500 אלף ש"ח לכל תובע). יתרת סכום התמורה תחולק בין כל הזכאים לכך, באופן שוויוני ויחסי למספר המניות שאליהן מתייחסת זכותו של כל חבר.

בנוסף ישולם שכר טרחה לפרקליטים שייצגו את התובעים, בסך 11.5 מיליון ש"ח, בתוספת מע"מ, ובסך הכל: 13.455 מיליון ש"ח. מדובר באחד מההסדרים הגבוהים ביותר של שכר טרחה שנפסקו בתובענות ייצוגיות (אם לא הגבוה בהם). השופטת מציינת: "הגם שמדובר בסכומים לא מבוטלים, התובעות ובאי כוחן נטלו על עצמם סיכון נכבד בניהול תובענה זו,
אשר היה כרוך בהשקעה נכבדת במשך שנים ארוכות, בטיפול ארוך ומורכב".

על ביצוע הסכם הפשרה, ולצורך בדיקת הזכאות לתשלום - הופקדו נאמנים (עו"ד אהוד גוט מטעם התובעים, והנאמן מטעם המדינה עו"ד ד"ר ליפא מאיר), להם תשלם המדינה מיליון ש"ח, בצירוף מע"מ, בעד טיפולם בביצוע הסכם הפשרה. "כעולה מההסכם", מוסיפה השופטת, "מדובר בטרחה לא-מעטה, אשר המדינה נטלה על עצמה את מימונה".

השופטת בוחנת את ההסדר, מוצאת כי הוא "מהווה דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת בין הצדדים", ומציינת: "ההליכים הללו מכבידים על הסדרת ניהול משק המים, על החברה ועל תפקודו היעיל של משק המים בישראל. במצב דברים זה, המסגרת של פתרון המחלוקות על דרך פשרה נראית הולמת".

בימים אלה תפורסם הודעה בדבר ההסדר שאושר בבית המשפט, וקיבוצים ואחרים הזכאים לתשלומים לפיו, ראוי שישימו לב להודעה זו.