גם אם אתה מרכז גד"ש שיוצא לעבד את הקרקע, עליך לבדוק אם אין מדובר בשטח שהוכרז כ"אתר עתיקות" - שכן באתר שכזה, "לא יעשה אדם אחד מאלה אלא באישור בכתב - בנייה, סלילה, סיקול, חרישה, נטיעה או קבורה".

עוד ענייני קרקע בקיבוצים:
מגל: הקיבוץ לא יפוצה על קרקע שהשיב למנהל
מעמיק המשבר בין התנועה הקיבוצית ומנהל מקרקעי ישראל
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

מה יעשה, אם כן, קיבוץ שקיבל ממנהל מקרקעי ישראל, בדרך של שכירות, שטח למטרת גידולים חקלאיים ולא ידע כי השטח הוכרז כאתר עתיקות, שכן עובדה זו לא אוזכרה בהסכם שנערך בינו לבין המנהל? רשות העתיקות הגישה תביעה נגד קיבוץ חצרים, בה ביקשה לאסור על הקיבוץ לבצע עבודות כלשהן בשטח המקרקעין (חורבת אבי זרע, חורבת אבו זריעי, חורבות חזארה), שכן אלה מצויים בתחום אתר עתיקות. ועוד מבקשת הרשות, כי הקיבוץ ישיב את המצב לקדמותו על חשבונו.

חצרים ממהר לפנות לבית המשפט. העבודות כבר הופסקו, הוא אומר, ובהיעדר פירוט בכתב התביעה לגבי העבודות שיש לעשות כדי להשיב את המצב לקדמותו - אין הוא יודע כיצד לפעול, מה עוד שרשות העתיקות לא פירטה את שווי העלויות הכרוכות בכך.

הרשמת עפרה גיא, מבית משפט השלום באשקלון, אומרת כי מדובר באתר שהוכרז כאתר עתיקות,
אשר הקיבוץ החל לעבד אותו, ואכן צודק הקיבוץ בטענתו שאינו יודע מהן הפעולות הנדרשות על מנת להחזיר את המצב לקדמותו, שאחרת, כטענת הקיבוץ, יכולה רשות העתיקות "לדרוש מהם לבצע כל פעולה העולה על רוחה".

מאחר שחוק העתיקות פוגע בקניינו של אדם, שהוא ערך חוקתי מוגן לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קובעת הפסיקה שיש לפרש אותו בצמצום. לפיכך, מסבירה השופטת שגם את נטל ההוצאות הכרוכות בחפירות הצלה, שהרשות מבקשת להטיל על חצרים - יש לפרש בצמצום, על מנת שהפגיעה בקניינו של הקיבוץ תהיה הפחותה ביותר.

כדי שבית המשפט יוכל להעביר תחת שבט ביקורתו את ההוצאות הנדרשות, מחייבת הרשמת את רשות העתיקות להגיש כתב תביעה מתוקן, בו תפרט את היקף העבודות הנדרשות ואת עלותן. עוד היא מחייבת את הרשות לשלם לקיבוץ 1,500 ש"ח בעד הוצאותיו המשפטיות.