היכולה סוכנת ביטוח, חברת המושב השיתופי רגבה, לדרוש כי לא תופסק ההתקשרות עמה כסוכנת הביטוח של רגבה?

עוד סיפורי ביטוח מקיבוצים:
מי מבטח את מנהלי הקיבוץ?
הביטוח בוטל - מה יעשו הקיבוצים?
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

החברה-התובעת שימשה במשך שנים מספר כסוכנת הביטוח המקומית, ועסקה בביטוח חברי רגבה ב"ביטוחי מנהלים". פעילותה כסוכנת ביטוח היתה "ענף" ברגבה, שהכנסותיו נכללו בהכנסות רגבה, כמו אלה של ענפים אחרים. לאחר הפרטת הפעילות העסקית ברגבה והקמת האגודה השיתופית "רגבה עסקים", נתגלעו מחלוקות בין "מושב רגבה", "רגבה עסקים", והחברה (סוכנת הביטוח).

בחודש מארס 2012 החליטה הנהלת רגבה להפסיק את ההתקשרות עם התובעת, ולהעביר את הטיפול בביטוחי המנהלים ובכל הביטוח הפנסיוני של החברים לסוכני ביטוח אחרים. בהחלטה נרשם: "לאור התקלות שהתרחשו ולאור המורכבות ביחסים שבין החברה לבין רגבה, הוחלט שהיא לא תשמש יותר כיועצת וסוכנת ביטוח פנסיוני של החברים".

באמצעות עו"ד ארז רוזנטל הגישה התובעת כנגד רגבה, שישה חודשים לאחר מכן, תביעה כספית לפיצויים בסך 800 אלף ש"ח, במסגרתה עתרה לקבל צווים זמניים, לפיהם ביקשה לכוף על "רגבה" ועל חברת הביטוח (באמצעותה היא נותנת את השירות לרגבה), להמשיך ולהעסיקה כסוכנת הביטוח, ולהימנע מהתקשרות עם סוכנים אחרים.

רגבה ותאגיד העסקים שלו (הנתבעים), באמצעות עו"ד אלירן סטריכמן, מתנגדים למתן הסעדים הזמניים. הם אומרים כי בינם לבין התובעת "נוצר משבר אמון" וטוענים כי אין לכפות עליהם קבלת שירות אישי ממנה, וכין "אין לתובעת כל עילה לחייבם להמשיך את ההתקשרות עמה" ולהוסיף להפעיל באמצעותה את "ענף הביטוח" ברגבה. הם מדגישים גם את השיהוי הרב בהגשת הבקשה לצווים זמניים - שלטענתם מצדיק את דחייתה.

כדי לזכות בסעד זמני על התובע להוכיח תחילה שקיימת לו "זכות לכאורה", שעל יסודה הוא מבקש סעד זמני עד לתום הדיון בתביעתו. על השופט להשתכנע, "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת התובענה".

אך השופט, רון סוקול, אומר שאינו מוצא מדוע סבורה התובעת ש"ניתן לכוף על רגבה להמשיך ולהפעיל את 'ענף הביטוח' או להמשיך ולהתקשר דווקא איתה, לצורך ביטוח חברי האגודה. ההחלטה שלא להמשיך ולבטח את חברי האגודה באמצעות התובעת", מוסיף השופט, "לא התקבלה כלאחר יד. בין הצדדים התגלעו מחלוקות על אופן הטיפול,
על מסירת מידע והצגת הנתונים הנוגעים. חברי האגודה העלו חשש כי הטיפול לו זכו לא היה מיטבי וכתוצאה מכך איבדו חלק מזכויותיהם.

"בחוות הדעת שהוכנה לבקשת רגבה צוין כי ייתכן שליקויים בטיפול בפוליסות הביטוח גרמו להפסדים כספיים ולמצוקת מזומנים. כמו כן עלה חשש לניגוד אינטרסים, בין אינטרס התובעת כסוכנת ביטוח שמבקשת להשיא את רווחי 'ענף הביטוח' לבין אינטרס החברים המעוניינים להקטין את העלויות ולהשיא את רווחיהם מהפוליסות".

עוד אומר השופט כי אין לדעת מהם הנזקים שייגרמו לתובעת כתוצאה מביטול ההתקשרות עמה. בכתב התביעה עצמו, מציין השופט, אין התובעת טוענת "להפסדים כספיים אישיים, למעט הפגיעה במוניטין, ופיצוי כללי בגין נזק לא ממוני".

השופט אומר כי אם יתברר שייגרמו לתובעת נזקים כספיים - ניתן יהיה לפצותה. הוא דוחה את הבקשות לסעד זמני, מחייב את התובעת לשלם לרגבה הוצאות משפטיות בסך 5,000 ש"ח, ומבקש כי התובעת תודיע אם ברצונה להמשיך בהליכים המשפטיים. לנוכח האמור, הודיעה התובעת כי ברצונה למחוק את התביעה שהגישה.