"אני אמרתי הסכמה? אני לא אמרתי. דיבורים זה לא הסכמה", אמר אחד העדים בתביעת הפיצויים שהגיש קיבוץ ראש הנקרה נגד "חברת החשמל לישראל".

עוד על החשמל בקיבוצים:
הצעה לקיבוצים: יצרו לעצמכם "חשמל ירוק"
רשות החשמל פסלה תחנות סולאריות בקיבוצים
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

זו אכן היתה השאלה שעמדה בפני בית משפט השלום בקריות: האם היו "הבנות והסכמות בין נציגי חברת החשמל לבין נציגי הקיבוץ" לעניין הקמת בית רשת לגידול בננות, בחלקה שקו מתח גבוה חוצה אותה, או שמא לא ניתנה בקשר לכך כל התחייבות של חברת החשמל, שהיתה מוכנה להתיר הקמת בית רשת מתחת לקו המתח הגבוה ובלבד שיקוימו תנאי הבטיחות הדרושים.

350 אלף ש"ח תבע ראש-הנקרה מחברת החשמל כפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך שלטענתו הפרה החברה מצג והתחייבות שנתנה לו, מהם הבין כי אינה מתנגדת להקמת בית רשת לגידולי בננות. בפועל, טוען הקיבוץ, מנעה חברת החשמל, בהתנהלותה, את הקמת בית הרשת, ומנעה גידול בננות בחלקה במשך כשנה ומחצה.

לטענת ראש-הנקרה, התקיימו פגישות בין נציגיו לבין נציגי חברת החשמל, בהן סוכם המבנה ההנדסי של בית הרשת, כך שלא תהיה פגיעה בכבלי החשמל במקרה של מזג אוויר סוער. עוד סוכם, אומר הקיבוץ, כי במהלך העבודה להקמת בית הרשת, מתחת לקו המתח, תבצע חברת החשמל שתי הפסקות חשמל יזומות, למשך ארבע שעות עבודה בכל פעם, כדי לא לסכן את ביטחונם של אנשי הצוות העוסקים במלאכה.

בהסתמך על כל אלה, התקשר ראש-הנקרה בהסכם לבניית בית הרשת בהיקף כספי של 176,880 ש"ח. באוגוסט 2005, מתאר הקיבוץ, לאחר שמרבית שטח המבנה הושלמה, פנה הקיבוץ וביקש את ביצוען של אותן הפסקות חשמל יזומות, אך בתגובה דרשה ממנו חברת החשמל להפסיק מיידית את העבודות.

עוד אומר ראש-הנקרה כי חברת החשמל הכחישה כל סיכומים והבנות שהושגו בינה לבין הקיבוץ. לאחר תקופה ארוכה של מגעים, הושג פתרון לפיו הוגבה קו המתח בחלקה, ורק בסוף מארס 2007 הושלמה בנייתו של בית הרשת. העיכוב, טען ראש-הנקרה, גרם לו אובדן הכנסה ונזקים נוספים, אותם הוא תובע מחברת החשמל.

בבית המשפט הסבירה חברת החשמל שמדובר בקו מתח שהוקם בשנת 1959, ושבזמנו ניתנה התחייבות כתובה לא להקים מבנים כלשהם מתחת לקו המתח. הקיבוץ אכן עשה ניסיון לקבל את אישורה לבניית בית רשת בחלקה,
אך לא התגבשה כל הסכמה בקשר לכך. חלופות שהציעה החברה - נדחו בידי הקיבוץ כלא-ישימות.

החברה אמרה כי בחנה אפשרות להגביה את הקו, במסגרת תכנון שעשתה להקמה של קו מתח גבוה חדש (ללא קשר לבית הרשת), אך זאת בכפוף לאישור התוכניות, שהתקבל רק בתחילת 2007, ומייד לאחר מכן השלים ראש-הנקרה את בניית בית הרשת.

השופט אליעזר שחורי מוצא כי "עמדת חברת החשמל היא זו המשקפת את המציאות ולא גרסת עדי הקיבוץ". הוא מקבל את הטענה כי חברת החשמל חיפשה חלופה בה תוכל להיענות לבקשת הקיבוץ, "ומכיוון שממילא נדרשו שינויים נרחבים בקו המתח הגבוה, החליטה חברת החשמל להגביה את העמודים בחלקה, להוסיף קו הארקה ולהחליף את התילים לתילים מבודדים.

"חברת החשמל פעלה כיאות לכל אורך הדרך וניסתה למצוא פתרון הולם ומענה לצורכי הקיבוץ, כאשר בסופו של דבר בוצעו השינויים הדרושים בקו המתח הגבוה בחלקה על חשבונה של חברת החשמל ובלא להטיל עלות כספית על שכמו של הקיבוץ", קובע השופט, ופוסק כי לא הוכח שחברת החשמל הפרה התחייבות שנתנו נציגיה לראש-הנקרה וכי נגרם נזק כתוצאה מכך.

השופט דוחה את התביעה ומחייב את ראש-הנקרה לשלם לחברת החשמל את הוצאותיה המשפטיות בסך 18 אלף ש"ח.