האם העובדה שהתובעת היא חברת קיבוץ שתקציבה-שכרה החודשי נמוך, תעמוד לה לרועץ במקרה בו הנתבעת, שחויבה לשלם לה כ-292 אלף ש"ח, תגיש ערעור ותבקש לעכב את הביצוע של פסק הדין נגדה?

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
העליון לחבר דפנה: המשפט בחדרה, ולא בצפת
סערה בנירים: איזה רוב דרוש לשינוי בקיבוץ?
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

לפני חודשים מספר, זכתה חברת קיבוץ בארות-יצחק בפסק דין חלקי שחייב את מי שהיתה עורכת הדין שלה - ששימשה נאמנה עבור החברה בכספים, שזו ירשה בעזבון הוריה המנוחים - להשיב לה 65,620 דולר.

השופט דורון חסדאי, מבית משפט השלום בכפר סבא, פסק אז לזכותה של חברת הקיבוץ, וסיים בכך רק פרק אחד בתביעה בת מיליון ש"ח שהגישה החברה-התובעת, באמצעות עו"ד ליאור הר-צבי ("דורית לוי - טילר ושות', עורכי דין") בשנת 2009, בטענה שאותה עורכת דין, הנתבעת, "שבידיה הנאמנות הופקדו כספי עיזבונם של הורי התובעת המנוחים, גזלה כספים אלה לצרכיה שלה".

עתה מערערת הנתבעת לבית המשפט המחוזי-מרכז על פסק הדין החלקי שניתן נגדה, ומבקשת לעכב את ביצוע פסק הדין עד לפסיקה בערעור. בבקשה טוענת עורכת הדין הנתבעת כי "סיכוייה לזכות בערעור טובים", ולכן אם יתקבל, ולא יעוכב ביצוע פסק הדין - ייגרם לה נזק בלתי-הפיך. הנתבעת אומרת כי התובעת היא חברת קיבוץ המשתכרת כ-3,400 ש"ח בחודש, וקיים חשש כי אם הנתבעת תזכה בערעור, לא יהא בידי התובעת להשיב את הכספים.

לבית המשפט הגישה הנתבעת מסמך "תצהיר" שאמנם חתום על ידה, אך אינו "מאומת כדין" בידי עורך דין.
הנתבעת שוהה, כך נראה, לרגל עסקיה, בהודו, והיא רשמה ש"מאחר שהיא אינה מתגוררת בקרבת הקונסוליה בהודו", אין באפשרותה לחתום בפני עורך דין או קונסול שיאשר שהיא אכן חתומה על התצהיר.

השופט דורון חסדאי מוצא כי מאז מתן פסק הדין ועד להגשת בקשה זו, היה לנתבעת זמן מספיק כדי להיערך להגשת תצהיר ערוך ומאומת כדין, בתמיכה לבקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין. התוצאה היא, אומר השופט, שאין בפניו "תצהיר כדין", ולכן כל הטיעון העובדתי המופיע בבקשה - חסר כל משקל.

הכלל הוא, מוסיף השופט, ש"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". כדי לעכב ביצוע פסק דין צריך להוכיח כי יש סיכוי טוב לזכות בערעור, וכן שלנוכח מצבו הכלכלי הגרוע של הזוכה, קיים חשש שכספים שישולמו לא יושבו. במקרה כזה, על מבקש הביצוע להציג תשתית עובדתית לתמיכה בטענה זו; אך בנסיבות אלה, פוסק השופט, לא עמדה הנתבעת-המערערת בנטל להוכיח את התנאים הנדרשים לעיכוב ביצוע, והוא דוחה את בקשתה.