לעיתים, נחבאות שאלות משפטיות מורכבות בין השורות ב"פסיקות טכניות" שנותנים בתי המשפט. נתאר שלוש מהן, שעלו בבית משפט השלום בנצרת ובקריית שמונה: הניתן לצרף את בן הזוג, חבר הקיבוץ, לתביעת פינוי שהגיש הקיבוץ נגד בת הזוג (שאינה חברה)? מי מוסמך לאשר הגשת תביעה בשם הקיבוץ? האם החלטות מזכירות שסיימה את תקופת כהונתה - תקפות עד למינוי המזכירות החדשה?

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
יפתח: לכל חבר קיבוץ הזכות לבוררות
שמיעתו ניזוקה בעבודה, וחבר הקיבוץ הוכר כנכה
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

באשר לשאלת הצירוף - קובע בית המשפט כי אין ספק שאם תתקבל תביעת הקיבוץ לפינוי בת הזוג (לא חברה) מדירת המגורים בה היא מתגוררת עם בעלה, חבר הקיבוץ, עלול הדבר לפגוע בזכותו החוקית, הן כאדם ובעל והן כחבר קיבוץ. משכך, נפסק, יש לצרף אותו כנתבע בתיק ולאפשר גם לו להתגונן כנגד התביעה.

באשר לשאלת הסמכות להגיש תביעה - קובע בית המשפט, במקרה אחד, כי סמכות זו, להגיש תביעה בשם הקיבוץ, נתונה למזכירות, במסגרת סמכותה לנהל את ענייני הקיבוץ, ואין בתקנון הקיבוץ הוראה אחרת.
בית המשפט דוחה את הטענה כי רק אסיפת החברים היא הפורום המוסמך להחליט אם להגיש תביעה נגד חבר הקיבוץ.

במקרה אחר, בו נטען כי "לא נתקבלה החלטה חוקית במסגרת הקיבוץ להגשת התביעה", השיב בית המשפט כי זו טענה שהנתבעים היו צריכים להעלות בפני מוסדות הקיבוץ או מוסדות הביקורת בו, אך כל עוד הוגשה התביעה והתנהלה, לכאורה, גם בשם הקיבוץ וגם בשם מנהל הקהילה - הטענות הללו אינן נוגעות עוד לעצם ההכרעה במחלוקת.

ומה באשר להחלטות מזכירות שסיימה את תקופת כהונתה, ואף רשם האגודות השיתופיות הורה על עריכת בחירות חדשות? בית המשפט קובע כי במקרה שלא מצא לנכון רשם האגודות לקבוע כי עד למועד הבחירות יהיו בעלי התפקידים מנועים מלהמשיך ולפעול בשם הקיבוץ - הרי הוא ראה את המזכירות כבעלת סמכות לפעול עד למועד בו תיבחר מזכירות חדשה.