דרכו של חבר הקיבוץ לפנות להליך בוררות, לפי תקנון הקיבוץ, אינה חסומה גם אם בתי המשפט, ועד ההנהלה והאסיפה הכללית בקיבוצו דנו בבקשתו ודחו אותה. כך קובע עוזר רשם האגודות השיתופיות, עו"ד רמזי חוראני, בבקשה למינוי בורר, שהגיש חבר קיבוץ יפתח, באמצעות עו"ד יאיר פריד.

עוד סיפורי בוררות מקיבוצים:
ספר חדש: הבוררות בין עמוס עוז לקיבוץ חולדה
חבר קיבוץ: רוצה משפט ולא בוררות קיבוצית
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

עוזר הרשם מתאר את השתלשלות ההליכים שקדמה לבקשה זו: החבר הגיש לבית משפט השלום בנצרת תביעה נגד קיבוצו, בה ביקש לחייב את הקיבוץ להפריש עבורו כספים לתנאים סוציאליים בעד "המשרה הפנימית" שלו, שהיתה משרה שנייה בנוסף ל"משרתו החיצונית". בית המשפט דחה את תביעתו של החבר, ופסק כי יש סמכות להנהלת הקיבוץ לקבל כל החלטה לבטל או להקטין את התשלומים הסוציאליים, כפי שעשה.

בית המשפט, מוסיף עוזר הרשם, דחה את הבקשה של החבר לנהוג בו "בשוויוניות" כמו יתר החברים שהתנאים הסוציאליים שלהם לא בוטלו, או שבוטלו והוחזרו אליהם, שכן בכך היה בית המשפט "מכשיר" הפרה של החלטה שקיבלה הנהלת יפתח. הפתרון שהציע השופט צריך להיות מיושם באופן שאותם חברים, להם כן הופרשו תנאים סוציאליים - יחזירו את מה שקיבלו שלא כדין.

בערעור בפני בית המשפט המחוזי בנצרת, הסכימו הצדדים לקבל את המלצת בית המשפט לפיה יובא עניינו של החבר לפני האסיפה הכללית, כדי שזו תקבע אם זכאי החבר לתשלומים סוציאליים, אם לאו. זו, כאמור, דחתה את בקשותיו, כולל הבקשה למינוי בורר.

קיבוץ יפתח, באמצעות "שלמה כהן ושות' עורכי דין", מבקש לא להתיר לחבר לקיים בוררות וטוען כי ריבוי ההליכים שמקיים החבר, בערכאות רבות, מהווה "שימוש לרעה בהליכי משפט". עוד הם אומרים כי אלה טענות "במישור הקונסטיטוציוני, שמקומן בבית המשפט ולא בפני בורר". הקיבוץ גם אומר ש"בורר אינו יכול לחייב את האסיפה הכללית לבטל את החלטותיה". טענה נוספת שמעלה יפתח היא כי משהחליטה האסיפה הכללית בעניינו של החבר,
לאחר שכך הוסכם לעשות בבית המשפט המחוזי - אין יותר מקום לפנייה לבוררות, כי בכך מוצו זכויותיו.

עוזר הרשם דוחה טענות אלה ואומר כי לדעתו, עיגן פסק הדין של בית המשפט המחוזי הסכמה של הצדדים "להחזיר" את הדיון לאסיפה הכללית, אך לא קבע שהכרעתה תהיה סופית. הוא דוחה גם את טענת החבר, לפיה הבורר הוא "זרועה הארוכה של האסיפה הכללית". זכותו של המבקש לפנות לבוררות היא בהתאם לתיקון לתקנון הקיבוץ (סעיף 113), לפיו זכאי החבר לבקש כי הכרעה בסכסוך תהיה באמצעות בורר מוסכם, ובאין הסכמה בדבר זהות הבורר - ימנה רשם האגודות את הבורר.

אמנם מקורו של הסכסוך, מציין עו"ד רמזי חוראני, הוא בתקופה שקדמה לתיקון התקנון, אך מדובר "בזכות אקטיבית", באופן שזכותו של החבר לפנות לבוררות נבחנת במועד הפנייה שלו, ואין זה משנה אימתי "נולד" הסכסוך. עוזר הרשם אינו מקבל את הטענה לפיה דרישת החבר למימוש זכויותיו מהווה "שימוש לרעה" בהליכי בית המשפט, ואומר כי לא ניתן לקבוע שדרישת המבקש לקיים הליך בוררות, אף לאחר החלטת האסיפה, מהווה חוסר תום לב. "הוועדה למינוי בוררים במשרד הרשם", פוסק עוזר הרשם, תמנה את הבורר, שינהל את הליך הבוררות.