35 שנים עבד חבר קיבוץ מדרום הארץ בגידולי השדה בקיבוצו, כמפעיל טרקטורים וציוד חקלאי מכני אחר. שמיעתו של החבר ניזוקה, והוא פנה למוסד לביטוח הלאומי בבאר שבע בתביעה כי יוכר כנפגע בתאונת עבודה.

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
בג"ץ דחה עתירה נגד מתקנים סולאריים בקיבוצים
נצר סרני: תבע מהקיבוץ מיליון וחצי ש"ח
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

לפי חוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" היא אירוע שקרה תוך כדי עבודתו של הנפגע ועקב עבודתו. אך הפגיעה בשמיעה לא התרחשה בנקודת זמן מסוימת, אלא לאורך תקופה ממושכת. כאן נכנסת לתמונה "תורת המיקרו-טראומה", שמכירה בנזק גופני שנגרם לעובד כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים של הגוף לאורך זמן ממושך.

בפני החבר עמדו שתי משוכות גבוהות: האחת - להוכיח כי קיים "קשר סיבתי" בין הפגיעה בשמיעתו לבין תנאי עבודתו בגד"ש, והאחרת - להתמודד עם הטענה כי תביעתו התיישנה לאחר שנים כה רבות שלאורכן עבד, כאשר התביעה מוגשת רק עתה.

באמצעות עו"ד חובב איתן (מקיבוץ להב), תבע החבר מהמוסד לביטוח לאומי הכרה במצבו כנפגע עבודה, וטען, בין היתר, כי זה נגרם גם כתוצאה מעבודתו כמפעיל טרקטורים (ללא קבינה) וכמתקן ציוד חקלאי במסגריית הקיבוץ, כאשר מדובר בתקופה בה לא היו הנחיות בטיחות ואמצעי בטיחות מתקדמים כמקובל כיום.

כדי לשכנע את הביטוח הלאומי הגיש עו"ד איתן, במהלך ייצוג החבר בפני הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, מחקר שנערך בתחום זה באוניברסיטת נברסקה בארה"ב (שלדבריו, היא הגורם האקדמי הרשמי היחיד בעולם המבצע מחקרי רעש בטרקטורים ומצביע על הקשר הסיבתי בין רעש טרקטורים לבין נזק שמיעתי),
ובדיקות שמיעה אחרות.

הביטוח הלאומי קבע כי לצד פיצוי חד-פעמי, תשולם לחבר גם קצבה חודשית קבועה למשך כל ימי חייו. עתה, אומר עו"ד חובב, בהתבסס על קביעתו התקדימית, מגבש החבר תביעת פיצויים שתוגש לחברת הביטוח המבטחת את קיבוצו, בגין נזק הגוף שנגרם לו כתוצאה מעבודתו.

לדברי עו"ד חובב איתן, החלטת הביטוח הלאומי היא החלטה עקרונית, תקדימית וחריגה, שכן לא רק שעלה בידי החבר להתגבר על טענת ההתיישנות (הוא החל לעבוד בגד"ש בשנת 1975) ולהוכיח את קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין נזק הגוף שנגרם לו, אלא גם הוכר כנכה לצמיתות, כמי שנפגע בתאונת עבודה כתוצאה מפגיעת מיקרו-טראומה.