האם רשאית האגודה הקהילתית בקיבוץ אילון (המשותפת לקיבוץ ולשכונת ההרחבה) להוסיף, לחייב ולדרוש מתושבים בשכונת ההרחבה - לשלם לה תשלומים בעד השירותים הקהילתיים שהיא מספקת, על־אף שתושבים אלה פרשו ממנה? פסק בורר, מנומק וסדור, שנתן עו"ד נמרוד טפר בשאלה זו, משיב על כך בחיוב, ומוסיף עוד חוליה, ואולי זו האחרונה, לשרשרת ההתדיינות הארוכה בין קבוצת התושבים לבין הנהלת היישוב.

עוד על יחסי ההרחבות והקיבוצים:
הרחבות לקיבוצים: "אנחנו לא פרות חולבות"
אשדות יעקב איחוד: קיבוץ, הרחבה וחברות טובה
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

תקציר היסטורי: בשנת 2003 החל הקיבוץ בפרויקט ההרחבה הקהילתית. כחלק ממהלך ההקמה של השכונה הוקמה אגודה שיתופית (האגודה הקהילתית) בשם "חורש אילון", כדי להוות מסגרת חוקית לקיום קהילה משותפת לקיבוץ ולשכונת ההרחבה. כל חברי אילון, 207 במספר, התקבלו כחברי האגודה מתוקף היותם חברי הקיבוץ, ואליהם הצטרפו כל תושבי שכונת ההרחבה (117 בתי אב).

בסיבוב קודם, בהליך בפני רשם האגודות השיתופיות, אישרה עו"ד דנה ביאלר, עוזרת הרשם, פסק בורר אחר (שנתן עו"ד עמית רוזינס, כיום שופט שלום בחיפה), לפיו חייבים התושבים, לפי תקנון האגודה הקהילתית, לשלם דמי חבר חודשיים לאגודה הקהילתית, המשמשים למימון התקציב למתן שירותים קהילתיים, וכי אין מדובר במסי ועד מקומי, כפי שטענו התושבים. כך גם נדחתה טענת התושבים שקיומה של האגודה הקהילתית הנו פסול ובלתי-חוקי.

בין לבין, קבע בית המשפט המחוזי בנצרת (בעניין אגודה אחרת), כי מכוח "עקרון חופש ההתאגדות", לא ניתן לקשור בין הזכויות במקרקעין לבין החברות באגודה הקהילתית, ולכן זכאי חבר אגודה קהילתית להביא חברותו באגודה זו לידי סיום. בית המשפט ציין כי חבר שיעשה כך, יהיה חייב להסדיר אל מול האגודה הקהילתית את נושא השירותים המסופקים לו על ידה.

עתה, 13 תושבים, שהם כשמונה משפחות מתוך 117 משפחות תושבי ההרחבה בקיבוץ אילון (ביישוב כולו, קיבוץ והרחבה, יש כ-300 משפחות, 920 תושבים), מבקשים, בתביעתם בפני הבורר, עו"ד נמרוד טפר, לקבוע כי יש לבטל את "חוזה קיבוץ־משתכנים" עליו חתמו מול קיבוץ אילון, וטוענים כי בהסכם קיימות הוראות "לא חוקיות" - האחת כופה עליהם להיות חברים באגודה השיתופית, והשנייה מעבירה "סמכויות שלטוניות" (מתן שירותים מוניציפליים), מידי "השלטון המקומי" (המועצה האזורית או הוועד המקומי) אל "גוף מהמשפט הפרטי" (האגודה הקהילתית).

עוד הודיעו התושבים-התובעים שהם מבקשים לפרוש מהאגודה הקהילתית (הגם שהחוזה קיבוץ-משתכן אוסר זאת עליהם). הקיבוץ והאגודה הקהילתית השיבו שהם אינם מתנגדים לכך.

המחלוקת בין הצדדים, אם כן, היא האם רשאית האגודה הקהילתית לחייב את התובעים בתשלומים ובחיובים גם כאשר פקעה חברותם של אותם תושבים באגודה. אם ב"סיבוב הקודם" הם טענו נגד חיובם בדמי חבר, לפי תקנון האגודה, הרי עתה, לאחר שפרשו מהאגודה, הם טוענים נגד חיובם בתשלומים לפי החוזה קיבוץ-משתכנים, בעד שירותים שנותנת האגודה לתושבים.

על מה משלמים
באמצעות עו"ד רון אביב טוענים התובעים כי ניתן לחייבם רק בעד שירותים שצרכו בפועל. מנגד טוענים הנתבעים - קיבוץ אילון, באמצעות עו"ד לילך אופק ("לבנון אקוניס דורון ושות'"), והאגודה הקהילתית חורש-אילון, באמצעות עו"ד אביתר גושן - כי האגודה הקהילתית יכולה לחייב את התובעים לשאת בתשלומים שונים, מכוח התחייבותם החוזית, גם אם פקעה חברותם באגודה זאת.

הנתבעים אומרים כי האגודה הקהילתית אינה נותנת שירותים מוניציפליים, כי הושמטו מהתקנון שלה כל הסמכויות המקנות לה סמכות של ועד מקומי, וכי קיימת הפרדה ביישוב (קיבוץ אילון) בין הוועד המקומי לבין האגודה הקהילתית.

הבורר מוצא כי לכל אחד מהגופים (ועד מקומי, קיבוץ, מועצה, אגודה קהילתית), אחריות לגבי שירותים שונים המסופקים לתושבים. פינוי האשפה וניקוי הרחוב הם באחריות המועצה האזורית; התאורה וגינון חלקי - באחריות הוועד המקומי, כאשר האגודה הקהילתית משלמת מתקציבה מתן שירותי גינון; האגודה הקהילתית פועלת במתן שירותי תרבות, מציינת חגים ומועדים, עורכת טיולים ומפגשים חברתיים; מפעילה חוגי ספורט, מתקני ספורט ואת בריכת השחייה (השייכת לקיבוץ), וכן את הספרייה (השייכת לקיבוץ) ואת סניף הדואר, וגם רוכשת פוליסות ביטוח שונות ליישוב.

הקיבוץ מוסיף ומפעיל את מערכת החינוך, מספק שירותי מועדון לתושבים ותיקים ביישוב ומפעיל את בית העלמין. מתברר גם שהאגודה הקהילתית לא הפעילה מעולם בפועל סמכויות שלטוניות של השלטון המקומי. סמכויות הוועד המקומי הופעלו באמצעות הוועד המקומי, ולא על ידי האגודה הקהילתית.

הבורר קובע: "מקום בו הוועד המקומי, שנבחר כחוק, מפעיל כחוק את סמכויות ה