קריית-ענבים ביקש לבצע שתי עסקאות במקרקעין: האחת, פרויקט של מרכז לוגיסטי לאחסנה והשנייה, פרויקט נופש וקאנטרי-קלאב. עסקאות מקרקעין מחייבות מומחיות, במיוחד בתחום המס, ולפיכך התקשר הקיבוץ עם חברת עורכי הדין "גורפיין, פורר", כדי לקבל מהם ייעוץ מס לעסקאות הללו.

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
חולתה: האם ה"קיבוץ" יכול להיפגע מלשון הרע?
יקום: "האגם" ימשיך לפעול כגן אירועים (בינתיים)
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

בהסכם שכר הטרחה נקבע כי עורכי הדין יהיו זכאים לשיעור של 15% מהחיסכון במס שישיגו עבור קריית-ענבים. עורכי הדין נתנו, לדבריהם, את ייעוץ המס, והציעו מתווה עסקה שיש בו כדי ליצור חיסכון או אי-שלום מס שבח. לטענת עורכי הדין, עלה בידיהם "להפחית באופן משמעותי את חיובי הקיבוץ בגין העסקה הראשונה, כך שהחיסכון במס הסתכם בסך 10,259,633 ש"ח".

לפיכך, ביקשו עורכי הדין את שכר טרחתם, בסך 1,538,945 ש"ח. בהמשך הסכימו הצדדים כי שכר הטרחה יופחת ל-900אלף ש"ח, וקריית-ענבים אישר בכתב את הסכמתו לשלם סכום זה, בעד העסקה הראשונה. גם בעד העסקה השנייה ביקשו עורכי הדין את שכרם בסך 654,830 ש"ח. גם הסכום הזה הופחת, בהמשך, לסך של 620 אלף ש"ח, ואף אותו אישר הקיבוץ בכתב.

משלא שילם קריית-ענבים את הסכומים להם התחייב, כפי שטוענים עורכי הדין, הם הגישו את תביעתם לבית משפט השלום בתל אביב, ודורשים מקריית-ענבים לשלם להם את החוב.

עלייה לצורך ירידה
בבית המשפט מבקש קריית־ענבים להתגונן מפני התביעה. הוא אינו מכחיש את הסכומים המגיעים לחברת עורכי הדין, אך לטענתו יש לבטל את הסכם שכר הטרחה, שכן לדבריו, הקיבוץ טעה או הוטעה עת התקשר בהסכם.

השופטת אומרת כי טענתו של הקיבוץ היא כי בדיעבד הוא לא היה מודע לחוסר ההיגיון שיש בקביעה של שכר הטרחה כנגזרת של החיסכון במס, שהרי מלכתחילה שכר הקיבוץ את שירותי עורכי הדין כדי שאלה יציעו מתווה לעסקה שיביא להימנעות ממס, או להקטנתו ככל שניתן.

קריית-ענבים אומר כי ההסכם יוצר אבסורד מסוים, שכן, מחד גיסא, אם יצליחו עורכי הדין במלאכתם ויביאו לשיעור מס בגובה אפס - הם לא יהיו זכאים לשכר טרחה כלל, שכן לא נוצר חיסכון. מאידך גיסא, בשלב גיבוש המתווה לעסקה, אומר הקיבוץ, התמריץ מבחינת עורכי הדין הוא, לכאורה, להביא להוצאתה של שומה ראשונה גבוהה ככל שניתן, כדי שיוכלו בהמשך להפחיתה בשיעור המרבי.

קריית-ענבים מוסיף שהסכם שכר טרחה הנגזר מחיסכון במס מקובל כאשר כבר הוצאו שומות וגם הלקוח וגם עורך הדין מודעים להיקף חשיפת המס העומד בפני הלקוח. יש כאן ניגוד עניינים מובנה, אומר הקיבוץ, המעיד על חוסר ההיגיון הכלכלי או המסחרי בהסכם.

פער במצב העובדתי
השופטת הדס פלד מביעה פליאה כי טענה זו עולה שש שנים לאחר שנחתם הסכם שכר הטרחה, ורק לאחר שהוגשה התביעה. הכיצד טוען זאת הקיבוץ, אומרת השופטת, כאשר נציגיו אמרו שבדקו את ההסכם בטרם אישרו אותו.

אילו היה ממש בטענות הקיבוץ כי יש פגם בהסכם ולכן יש לבטלו, מוסיפה השופטת, סביר היה כי טענות אלה היו עולות וצפות במהלך התקופה הממושכת, ולא רק בשלב זה. אלה הן טענות עובדתיות, מסבירה השופטת, המבוססות על פער בין המצב העובדתי כפי שמדמה אותו הטוען, לבין המצב לאשורו. טענות שכאלה,
"המבוססות על מחשבה, אמונה, או מצג והבטחה - מעצם טיבן וטבען, אינן מצריכות ייעוץ משפטי כדי לגרום לצד הטוען להן להציפן במהלך תקופה כה ממושכת".

הקיבוץ, אומרת השופטת, לא רק שלא העלה טענות אלה במהלך כל התקופה וגם לא ביטל את ההסכם, אלא חזר ואישר את התחייבותו לשלם את שכר הטרחה, לפי ההסכם, ואף ביצע לפחות שני תשלומים על חשבון שכר הטרחה. לא ניתן לקבוע כי נפל פגם בכריתת ההסכם, קובעת השופטת, ונראה כי רק בדיעבד מנסה קריית-ענבים להימנע מקיום התחייבות מפורשת וברורה, לאחר שעורכי הדין השלימו את חיוביהם כלפי הקיבוץ.

הקיבוץ, פוסקת השופטת, לא הניח לפני בית המשפט תשתית עובדתית שיש בה כדי לתמוך בטענותיו או להצדיק מתן רשות להתגונן בפני התביעה, והיא דוחה את בקשתו, וקובעת כי חברת עורכי הדין זכאית לסכום התביעה. עוד מחייבת השופטת את הקיבוץ בשכר טרחת עורכי הדין בסך 3,000 ש"ח.