"קיימת שרירותיות בקביעת מועדים קבועים קונקרטיים, והיא עלולה ליצור עוגמת נפש של חברים, אשר השקיעו כל חייהם בבניית הקיבוץ", שב ואומר נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, בדחותו את העתירה לדיון נוסף שהגישו 58 צאצאים ויורשים של חברי קיבוץ מענית.

עוד על "היום הקובע" בקיבוצים:
העליון: "היום הקובע" - קובע, ועוד איך
מסדה: האם העוזבים ישנו את "היום הקובע"?
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

פעם נוספת, גילוי נאות: כותב שורות אלה, בעל המדור "משפט חברים", היה מעורב בשלבים השונים של מהלכי השינוי שהתרחשו במענית, בליווי ובייעוץ, ברמה הארגונית והמשפטית.

העותרים, באמצעות עו"ד בועז שגב, ביקשו מבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בפסק הדין שנתן בית המשפט העליון, בחודש אוגוסט אשתקד, עת דחה את תביעתם של העותרים הללו, שנקטו הליכים משפטיים במטרה לקבל זכויות רכושיות וכלכליות מהקיבוץ, אשר לא ניתנו להוריהם בעודם בחיים.

בית המשפט העליון, בהרכב השופטים דורית ביניש, אליקים רובינשטיין ואסתר חיות, קיבל, בזמנו, את ערעור מענית, באמצעות עורכי הדין יצחק פינק, ליעד סידר וכותב שורות אלה, ובכך דחה את תביעת העותרים וקבע החלטה תקדימית המאשרת שני מועדים קובעים נפרדים, האחד לשיוך נכסים והשני לשיוך דירות. כעת דוחה גם נשיא בית המשפט העליון את בקשת יורשי החברים לקיים דיון נוסף בעניין זה.

תזכורת: העותרים יצאו כנגד החלטת הקיבוץ (מחודש אוגוסט 2004) לשייך את דירות המגורים במענית לחברי הקיבוץ, וכנגד ההחלטה (משנת 2002), לשייך חלק מאמצעי הייצור של מענית לחברי הקיבוץ.

לטענת העותרים, המועד הקובע לשיוך דירות המגורים אמור היה להיות בשנת 1999, עת נתקבלה במענית החלטה לשנות סעיפים שונים בתקנון הקיבוץ, ואשר לטענתם זה המועד המסמן את ההוצאה לפועל של מהלך הפרטת נכסי הקיבוץ לחבריו. בית המשפט קבע כי המועד הקובע הוא מועד קבלת ההחלטה באסיפה הכללית ולא המועד בו החלו הליכי ההפרטה, "גם אם התוצאה היא שהורי העותרים, שחדלו להיות חברי קיבוץ טרם מועד מתן החלטת השיוך, איבדו זכאותם לשיוך".

עוד מאשר בית המשפט את הקביעה לפיה העותרים, כיורשי הוריהם, אינם זכאים בעקבות פטירת ההורים לתשלום דמי עזיבה מהקיבוץ.

חשוב לציין כי גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה היתה שאין להתערב בקביעת המועדים הקובעים כפי שהוחלטו באסיפה במענית, וכי יש לקבל את עמדת הקיבוץ. מטה התנועה הקיבוצית, באמצעות עו"ד רון רוגין,
הצטרף לעמדה זו.

בית המשפט העליון אינו מתעלם מטענות העותרים בדבר "קשיים משפטיים ומוסריים המתעוררים, לטענתם, בפסק הדין", אך קובע שאין זו עילה לקיים דיון נוסף, שכן יהיה בכך משום "בחינה ערעורית" נוספת על פסק דין של בית המשפט העליון.

דחיית הבקשה לדיון נוסף, שניתנה עשור לאחר שהחלו ההליכים לשיוך נכסים בקיבוץ מענית, מסיימת, כך נראה, את סבב ההליכים המשפטיים במקרה זה, שהחלו בבית המשפט המחוזי בתל אביב ונמשכו בבית המשפט העליון, ומייצרת נדבך נוסף מבית המשפט העליון, בקיר התקדימים המשפטיים של הקיבוץ המתחדש.