קורא שאל: בעקבות פרסומים בעיתונות הקיבוצית בדבר יצירת מעמד של "חברים בעצמאות כלכלית" באחד הקיבוצים, עיינתי בתקנות ומצאתי כי מעמד כזה אפשרי בקיבוץ מתחדש, אך לא מצאתי אפשרות כזאת בקיבוץ שיתופי. האם יש מבחינה משפטית סימוכין ליצירת מעמד כזה?

עוד שאלות ותשובות משפטיות מקיבוצים:
צריך לדווח על הכנסות מהשכרת דירה בקיבוץ?
למה מעכבים את השיוך? עוד תשובות
עוד עניינים משפטיים וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

ויש תשובה: אכן, בתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), משנת 2005, קיים היתר לקיבוץ לקבוע בתקנונו הוראה לפיה "הוא רשאי לסכם בכתב עם חבר, כי החבר יכול שלא למסור את כל הכנסותיו לקיבוץ ובשל כך לא יהיה זכאי לסיפוק צרכיו בידי הקיבוץ, ובלבד שהוא תורם לקיומה של הערבות ההדדית בסכומים ובשיעורים שקבע הקיבוץ".

חבר שכזה מוגדר בתקנות כ"חבר בעצמאות כלכלית". על פני הדברים, מבחינה פורמלית, זהו סטטוס שקיים, לכאורה, רק בקיבוץ מתחדש, אך בפועל ניתן לקיים מעמד דומה, בנסיבות מסוימות, גם בקיבוץ שיתופי.

עו"ד גיל דגן ("שלמה כהן ושות'") מסביר כי אחד מהמאפיינים של קיבוץ - שיתופי או מתחדש - הוא בקיומה של קופה משותפת, שאליה מוסרים החברים את הכנסותיהם וממנה מספק הקיבוץ את צורכיהם של החברים. בקיבוץ שיתופי נעשה הדבר לפי עיקרון השוויון הידוע, ואילו בקיבוץ מתחדש - חלוקת התקציב ("התמורה לחבר") היא דיפרנציאלית, וכפי שנקבע בהגדרת הקיבוץ המתחדש, היא יכולה להיות "בהתאם למידת תרומתם" של החברים לקופה המשותפת, "לתפקידיהם או לוותק שלהם בקיבוץ".

כאמור, בהתאם לתקנות הערבות ההדדית, רשאי קיבוץ מתחדש לקבוע בתקנונו אפשרות שיתקיים בו מעמד של חבר בעצמאות כלכלית. זהו "מעמד הסכמי", שמשמעותו שהקיבוץ והחבר מתקשרים בהסכם שמפרט את מערך הזכויות והחובות של החבר מול הקיבוץ.

עו"ד דגן מפרט שלפי התקנות, המאפיין העיקרי של מעמד זה הוא שהחבר פטור ממסירת כל הכנסותיו לקיבוץ, ומנגד פטור הקיבוץ מסיפוק צרכיו של החבר (כדוגמת דיור, פנסיה, רשת ביטחון וכיו"ב). עדיין, חבר בעצמאות כלכלית נדרש לתרום לקיומה של הערבות ההדדית (כדי לשמור על מאפיין כלשהו של "חברות" באגודה שיתופית).

עוד נקבע בתקנות כי זכאותו של החבר להשתתף בנכסי הקיבוץ או בהכנסותיו היא יחסית להיקף השתתפותו של החבר בערבות ההדדית. כך, לדוגמה, אם חבר "בעצמאות כלכלית" משלם 50% מהעלות שמשלם חבר "רגיל" לקרן העזרה ההדדית, ואם נקבע בהסכם שחבר בעצמאות כלכלית זכאי לדיבידנדים מהקיבוץ,
הרי שבכל מקרה לא יוכל החבר שבעצמאות כלכלית לקבל יותר מ-50% משיעור הדיבידנדים שמקבל חבר רגיל.

ומה בנוגע לקיבוץ השיתופי? אין בתקנות הסדר המאפשר קיום מעמד של חבר בעצמאות כלכלית בקיבוץ כזה, שהרי הסדר כזה מנוגד, לכאורה, לרעיון השיתופי. למרות זאת, דה-פקטו, בתקנון המצוי של הקיבוץ השיתופי נקבע (לרוב בסעיף 76) שהקיבוץ רשאי לאפשר לחבר חופשה מיוחדת, בקיבוץ או מחוץ לקיבוץ, ובמשך תקופה זו רשאי החבר לעבוד ולהשתכר ולשמור את פירות עבודתו לעצמו, ולקבל את צורכי קיומו ממקורות אחרים.

מכאן, שאם מתיר קיבוץ שיתופי לחבריו חופשה מיוחדת בתוך הקיבוץ, מתקיימים עיקר המאפיינים של "חבר בעצמאות כלכלית", ומבחינה מעשית - ככל שמסדירים את המעמד בהתאם להסדרי מס הכנסה וביטוח לאומי - הרי שניתן לראות חבר קיבוץ שיתופי, שקיבל חופשה מיוחדת בתוך הקיבוץ - כחבר שנמצא בעצמאות כלכלית (ישנם המעדיפים הסדר לפיו החבר שבעצמאות כלכלית הוא "שכיר" של הקיבוץ).

עו"ד דגן מציין כי קיים קושי משפטי במצב בו בקיבוץ שיתופי - יהיו לאורך זמן חברים רבים ב"עצמאות כלכלית".