319 חברים, מהקיבוצים גנוסר, מעגן, עין גב והאון, החליטו כי אינם מוכנים עוד לשאת את המטרד הקשה - היתושים המציקים להם.

עוד על יתושים וקיבוצים:
הביוב מחברון, היתושים עוקצים בקיבוץ צאלים
אייל ברק ומלחמתו ביתושים
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

החברים, המתגוררים בסמוך לחופי הכנרת, "מותקפים, בשנים האחרונות, בענני יתושים וחרקים עוקצים, מכאיבים ומטרידים, היוצאים מתוך חופי הכנרת מדי יום, בעיקר בערבים, בעונות הסתיו, האביב והקיץ, וגורמים להם לסבל בל יתואר" - כך מתארים חברי הקיבוצים הללו, בכתב תביעה שהגישו לבית המשפט המחוזי בנצרת, את הסבל העובר עליהם כתוצאה מהמטרד שנוצר, לטענתם, כתוצאה מרשלנות מצד מוסדות המדינה האחראים על חופי הכנרת, הפעלתם, טיפוחם וניקיונם.

זאת ועוד: חברים הרגישים במיוחד לעקיצות נדרשים גם לטיפול רפואי. תינוקות שנעקצים מגיעים לפעמים למצב של אשפוז בבית חולים לצורך קבלת עירוי של תרופות ואנטיביוטיקה. גם החברים שנאלצים להסתובב בימי הקיץ החמים בשרוולים ובמכנסיים ארוכים, אינם נמלטים מעקיצות בפנים ובצוואר, ומסתגרים בבתיהם.

באמצעות עו"ד מאיר אלוני, תובעים החברים, יחד עם האגודה השיתופית של קיבוץ גנוסר (שהצטרפה אף היא לתביעה) - פיצויי עתק בסך של 6,430,000 ש"ח על הסבל שהוא מנת חלקם.

לטענתם, רשות ניקוז כנרת-מנהלת הכנרת, רשות המים, איגוד ערים כנרת ומנהל מקרקעי ישראל אינם עושים את המוטל עליהם כדי לסלק את מטרד היתושים המגיחים מהצמחייה הפרועה הגדלה בחופי הכנרת.

לכתב התביעה מצורפת חוות דעת של מומחה, פרופ' משה גופן, חוקר אגמים, שמתאר כי בעשור האחרון, כתוצאה מירידת המפלס של מי הכנרת, כוסתה רצועת החוף שנחשפה בסבך של צמחייה, בו מוצאים מסתור גם נמיות, שועלים, תנים, חזירי בר, דרבנים ונחשים. כאשר מגיעים המים אל הצמחייה, היא מתחילה להירקב והופכת לקן גידול ענק לזחלי יתושים.

המומחה מסביר בכתב התביעה: "חלקיקי החומר האורגני המפורק, והמיקרואורגניזמים שניזונים מחומרים אלה, משמשים מזון לזחלי היתושים. הביומסה הצמחית גורמת לירידת כמות החמצן המומס במים ולהיווצרות סולפידים (מימן גופריתי) שגורמים להסתלקות הדגים משטחים אלה. התוצאה: שפע מזון ליתושים והתפתחות אוכלוסיות גדולות מאוד של יתושים בוגרים, לצד מטרדי ריח שנוצרים כתוצאה מריקבון הצמחים".

הפתרון, לדעת המומחה, הוא שימוש בשיטות מכאניות מתאימות לצורך כיסוח הצמחייה שאינה מוצפת מים וסילוקה מהמקום, וזאת אך ורק בתקופת הסתיו, כאשר המים נסוגים.

לטענת החברים-התובעים, פנו מנהלי הקיבוצים מדי שנה לכל הרשויות הנוגעות בנושא, בדרישה לפעול לסילוק המטרדים - אך דבר לא נעשה, ואף לא ניתן להם היתר לכסח בעצמם את הצמחייה.
באחד המקרים אף הוגשה תביעה נגד חבר שפעל לבדו לסילוק הצמחייה העבותה שגדלה מול ביתו, העלתה ענני יתושים ומנעה גישה חופשית לכנרת.

החברים טוענים כי על הרשויות, כאחראיות על מקרקעי הכנרת, על המים ועל החופים הסמוכים לאוכלוסייה, היתה מוטלת החובה לצפות את קיומם של המטרדים הללו לתושבים, ולפעול להסרתם. החברים מתארים כי הם וילדיהם סבלו במיוחד בשלוש השנים האחרונות, והם מבקשים מבית המשפט לפסוק להם פיצוי בגין הכאב, הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו להם, בסך 20 אלף ש"ח לכל אחד מהחברים התובעים, ועוד 50 אלף ש"ח החזר הוצאות לקיבוץ גנוסר, על ניסיונותיו לחיסול מרבצי היתושים.

טרם הוגש כתב הגנה.

רשות ניקוז כנרת-מנהלת הכנרת מסרה: "בשלב זה איננו מעוניינים להגיב לתביעה". מרשות המים נמסר: "מאחר שמדובר בתביעה משפטית, קיימת מניעה להיכנס לפרטי העניין. עם זאת, ניתן לציין שרשות המים פעלה ופועלת על פי סמכותה בהתאם לחוק המים, כאשר האינטרס הציבורי העליון המנחה אותה הוא שמירת הכינרת כמקור מים חיוני למדינת ישראל. יתרה מכך, רשות המים פועלת בנושא זה תוך שמירה על איזונים בין השימושים השונים בכנרת ותיאום מלא עם הגופים הרלוונטיים".